נפגשתי עם נציגי קרן שתמכה בי בלימודים לאורך כמה שנים. הם היו ממש חמודים, משפחה מתוקה, שבאה לביקור בארץ ורצו לפגוש כמה סטודנטים שמקבלים את המלגה, לשמוע איך המלגה עזרה וכאלה. היה איתם בחור ישראלי שהאוניברסיטה שלחה כדי שיעשה להם נחמד בביקור, טייל איתם ברמת הגולן וכאלה. בפגישה הוא התיישב מולי, ולאורך הפגישה הוא השחיל לי פעם אחר פעם בעברית שאני יפה. כמה שאני יפה, כמה שאני יפה. שמע על הפעילות החברתית שלי ואמר צריך עוד נשים יפות בכנסת. את מאוד יפה. התורמים לא שמעו ולא הבינו, כי זה היה בעברית. 

מה יקרה אם הוא יגע בי עכשיו? אני אביא לו בפנים, אני לא מסוגלת לספוג כאלה דברים יותר. אין לי ספק בכלל שזה מה שיקרה. אני לא שותקת על חרא כזה יותר, תודה לאל, אחרי שהייתי קופאת שנים ארוכות. אבל אני יודעת שאחרי דבר כזה הלכה לי המלגה. הבנאדם ירגיש מושפל, והוא יצטרך להחזיר את הכבוד האבוד שלו איכשהו. והוא בכיר במערכת, הוא בטח גם בועדה שמסננת את הסטודנטים למלגות. אני בחוסר אונים.

הלכנו להצטלם עם התורמים מול הנוף, והמשכנו לקשקש ואז נפרדנו והתחבקנו איתם. כשהיה תורו קפצתי צעד אחורה ושמתי את הקסדה שלי בינינו. לחצנו ידיים והוא פשוט לא עזב לי את היד, הוא לקח אותה אליו. לא הסכמתי להתקרב אליו, נשארתי תקועה במקום כולי רכונה קדימה כי הוא מחזיק לי את היד חזק, ואומר לי מילות פרידה, הפעם באנגלית, כמה אני יפה inside and out. היד שלי הייתה אצלו עד שזה הסתיים. הוא עבר לסטודנטית ולסטודנט האחרים, לחץ להם את היד ועזב, ואת מילות הפרידה להם - שלא היו קשורות למראה החיצוני - הוא אמר בלי לגעת בהם.

יופי. גבר בעמדת כוח, שאחראי על כסף שאני מקבלת, שם לב אלי. תענוג. אני חסרת אונים. מה אם הוא יחפש את הטלפון שלי? מייל? 

ספרו לי עוד עד כמה אני בורדרליין. אין לי אבחנה כזאת, אבל אם הייתי הולכת לכל פסיכיאטר בוודאי הייתי מקבלת אותה. ספרו לי עוד שאני צריכה לקחת כדורים פסיכיאטרים כי משהו במוח שלי לא סבבה. זה האופי שלי שקצת פגום. בדוק, אל תדאגי, הרבה נשים מסתדרות עם הבעיה הזאת.

פשוט אני לא מגיבה טוב, אני הבעיה, אני פשוט קצת קשה לי בחיים האלה אז אני און דה אדג'. בדוק. ספרו לי עוד על המציאות הנורמלית שאני לא מצליחה להתמודד איתה.

איך דה פאק אני אמורה כן להגיב? להיות שמחה ומפזזת ומרוצה מהחיים? לקבל מחמאה? באיזה עולם אני אמורה לסמוך על גבר זר בעמדת כוח על הכספים שלי, אדם שאני תלויה בו כלכלית, שיכול להתהפך עלי ולמנוע ממני כסף נחוץ שאני ראויה לו כי אני עובדת קשה, שלא ינצל את עמדת הכוח שלו - אחרי שהוא לוחש לי בלי הפסקה, בעברית, שלא יבינו התורמים, כמה הוא חושב שאני יפה? איך אני אמורה להגיב "באופן נורמלי" כשהגבר הזה לוקח לי את היד ומשתמש בכוח כדי להחזיק אותה אצלו גם כשניסיתי למשוך אותה חזרה? מה התגובה ה"נורמלית" למציאות כזאת, כשאני יודעת שהתורמים הם גם חמודים וגם מחבבים אותו, כי הוא ליווה אותם עכשיו כל הטיול ועשה להם כיף?

 עריכה:

אני אמזונה. והבנזונה הזה הוא אחד מיני אפסים רבים שלא יכולים עלי. ואני עוברת את חיי תוך כדי שאני צוחקת עליהם.