אירוניה ישראבלוגית קצת עצובה: דווקא כשאני כותבת פוסט על יופי פנימי אני מגיעה לפוטסים החמים ומתמקמת בין בלוג המשחטה שמדרג אנשים על פי המראה לפוסט של הולי סניה על איך להגדיל את הציצים בצורה טבעית. JUST SHOOT ME.
אבל לא לשם כך נתכנסנו
התכנסנו פה היום, במעמד חגיגי זה, כדי לחגוג את המגניבות האדירה שלכם בתור אנשים מוצלחים ומגניבים שהאינטרנט זימן לחיי.
וכשאני אומרת 'אתם' אני בעיקר מתכוונת לפראני ולטל [אבל אני בטוחה שגם אתם, קוראים שאני לא בהכרח מכירה עדיין - מגניבים לחלוטין ולגמרי הייתי יושבת איתכם בחלק האחורי של האוטובוס הוירטואלי. תנו כיף.]
שכה יעזור לי אלוהים, אין לי מושג למה זכיתי לפרץ המגניבות הזה אבל אני אקח אותו! אני אקח אותו!!
וזה למה הם כאלה קוליים:

השבוע אני וטל דיברנו על הכבשה הוירטואלית, אחד מזכרונות האינטרנט הראשונים של זקנים בגילנו. אחרי שהוא מצא גרסת הורדה שעובדת על המחשב שלו אבל לא על שלי ואחרי שאני התכלבתתי על זה לא מעט, הוא אפה לי כבשה [!!!] כפיצוי על עוגמת הנפש. GO TAL.
פראני לא נשארה חייבת ואפתה לי את הדיאגרמה הכי מגניבה שהבלוג הזה אי פעם ראה [או יראה]. כשראיתי את זה לראשונה פשוט חייכתי במשך עשרים דקות כמו אהבלה למסך המחשב. LOOOOOOK AT THAT

ערך קלורי: אפס, כי אני גרה בקיבינימט וכל זה
ערך רגשי: פייר, התרגשתי כאילו יש לילד שלי בר מצווה. זה גדול. גדול גדול גדול.