פואמות למגירה:)

היו היה פעם,

עץ זקן וטוב,

שעבר את כל חייו

בצפייה בחברה בעולם.

הוא צפה בזמן המלחמות

והוא צפה בזמן ההסלמות.

הוא צפה בזמן השלום

והוא צפה בשמחה ובזדון.

העץ הזה צפה בכל.

העץ הזה צפה ולמד.

העץ הזה למד שהעולם כמו שהוא היום,

אינו כמו שהיה אז.

ואז הוא הבין, בצער ובקינה.

שבזמן שהוא צפה, העולם השתנה.

העולם הפך לו למקום זר וכואב.

העולם פשוט שבר לו את הלב.

והעץ החכם שייזכר לעולם,

הלך לישון ונעלם.