פואמות למגירה:)

בזמן האחרון, ואין לי מושג למה,

אני קמה בבהלה משינה חסרת מנוח.

סיוטים תוקפים אותי מכל כיוון,

כל חלום אותו אני מתחילה במודע,

נגמר בטוויסט לא רצוני ובצרחות בהלה.

כל הסיוטים הזויים, מזוויעים,

אני מגיעה למצב בו אני מייחלת שהשעון המעורר כבר יצלצל.

אני חולמת על דברים רגילים עד שהסיוטים מתחילים.

הם כביכול חלק מהחלום הרגיל, אז אני לא שמה לב שזה סיוט,

עד שאני כבר עמוק בתוכו.

אני מרגישה את עצמי צועקת בחלום, ולא בטוחה אם זה גם במציאות..

אני מאחלת לכולנו חלומות עם פחות סיוטים ויותר דברים רגועים..

שיהיה יום טוב.