זה פנקס חדש

אני מעדכנת פה יותר מדי כי אני לא עומדת בפיתוי של הנושאים החמים פה.
באופן כללי המחשבה שלי על היום הזה וגם על השני הנוצרי היא שזה קצת מעצבן לקבוע יום לאהוב בו אני בעד להפוך כל יום ליום אהבה (תמיד היו חברות שאמרו שאני עמוק בפנים היפית מסריחה.. מתה על היפים וכיום הם כבר לא מסריחים לרוב(:).
אז למה אני לבד בטו באב או בכלל?
אני ציידת- כלומר בוחרת את הטרף ומתמקדת בו בלבד שזה כביכול תכונה גברית כזאת. רוב הבנות שמתנהגות חכם לא שמות את כל הביצים בסל אחד ולא פוסלות אנשים כל היום כמוני, אומנם חלקם מהסוג הנואש שיהיה בקטע עם כל אחד שירצה אותם (נו המסכנות שנהנות מהצומת לב בעיקר) אבל רובם משיגות בסוף דווקא חבר די שווה או לפחות חמוד, מבחינתי אם אני לא נמשכת כבר בהתחלה לבחור אז הוא ישמע ממני ביי גדול ( וואלה זה גם גברי ממש! כאילו הזין מקבל החלטות פה!) כן, כן, לא נישאר ידידים ואפילו לא אמירת נישאר ידידים נימוסית - לא רוצה אותך! תתמודד! החיים קשים! (טוב הגזמתי פה קצת אבל הכוונה היא שתראו פה את החוסר חמלה שלי נכון מצב קשה? יופי עכשיו תנסו לחיות ככאלה). לא יודעת למה אבל אני אף פעם אני גם לא שמה על מה גברי ומה נשי אלא פשוט עושה מה שמרגיש לי נכון, ובכן יש לזה מחיר! אני לבד! בקיצור צריכה יותר לפתח את הנשיות שלי גם חשיבתית וגם התנהגותית, להפגין חמלה, לדבר עם יותר אנשים ולא לפסול (חה).
סיבה אחרת אני ביצ'ית, לוחמנית, מלאת אגו ומלאת פחדנות שישבר לי הלב שוב. משחקת משחקי כבוד, עוקצנית לבנים, רעה ולמה? פחד להיות כנועה כמו בפעם ההיא שנשבר לי הלב. לא יוצא מההתנהגות הזאת משהו טוב באמת וזה תוקע לי את הכול, אני יודעת. אני צריכה להבין שאהבה זה לא מלחמה וכדי לקבל אהבה צריך לתת כזאת. מלבד זאת גם הבנים שאני רוצה בתיאוריה (לא בפועל) , מעדיפים מישהי מתוקה ואוהבת ואני גם רוצה להיות כזאת לא באופן מוחלט אבל יותר מאיך שאני עכשיו זה בטוח. באמת שאני מוכנה לעבוד קשה כדי לשנות את התכונות האלה, גם כי אני רוצה זוגיות נורמאלית ויציבה וגם כי אני רוצה את זה לעצמי ולשלווה שלי. זה חרא להיות ביצ'ית וסנובית זה מין סמים כזה מהנה לאותו רגע ודופק אותך מדי פעם בטווח ארוך. אני גם מרגישה מאוד ריקה בתוך המשחקים האלה, יאללה מספיק עברתי את הגן.
טוב אני רוצה לסיים:
השינוי הוא אני, את ההתחלה צריך להתחיל, בהצלחה לכל המשנים ולי כמובן.