ביום חמישי שעבר נסענו מטעם המגמה (מגמת אומנוץ) למוזיאון תל אביב לאמנות

אף פעם לא הייתי שם קודם ונורא התרגשתי מהתערוכות שהיו אמורות להיות מוצגות

האאוטפיט לאותו היום :

אז דבר ראשון איך שהגענו המורים הקולים שלנו לקחו אותנו לבית קפה

(הכי מעפן בארץ אולי כי היה נורא בא לי על פרנץ' וניל ולא היה אז שתיתי הפוך ) 

תמונה מהבית קפה,טיפונת הסעודה האחרונה או שרק אני מוצאת את הדימיון?) :

כשנכנסנו הלכנו קודם כל לתערוכה של הצלם ג'ף וול , לתערוכה קוראים "נראות"

היא הייתה התערוכה האהובה עליי במוזיאון.

התמונות מוצגות כשקפים ענקיים בקופסאות אור, דבר שנותן המון קסם לתמונות.

בהתחלה כשאתה רואה את התערוכה התמונות ניראות די חסרות טעם , מסיטואציות יומיומיות אך אחרי שאתה קורא את המידע

אתה מבין את הקץ' שבתמונות האלו

אז אלו הן חלק מהתמונות והאהובות עליי ביותר בתערוכה:

אז ככה, הקץ' בצילומים של ג'ף וול שבניגוד לצלמים אחרים בתקופתו שהיו מצלמים צילום תיעודי,

ג'ף וול היה זוכר סיטואציות שהיה רואה ומשחזר אותם לכדי יצירת התמונות המוצגות 

כידוע האדם לא זוכר את הסיטואציה ב100% בדיוק כמו שקרתה וזהו הקסם שבדבר לדעתי, 

בתמונות אתה בעצם רואה את המוח של הצלם, שביים את התמונה עד לדיוק מרבי, 

ורואה את דרך המחשבה שלו והדרך בה הוא זוכר דברים.

אני אישית נורא אהבתי את התעורכה, ממליצה בחום לכל מי שמתעניין בצילום וכדומה.

היו עוד כל מיני תערוכות על דברים נורא נחמדים אבל פחות התחברתי..

ביום שבת עבדתי מ11 בבוקר על הציפורניים שלי כי כל פעם לא הייתי מרוצה מהם

עד שבסופו של דבר הגעתי לדוגמא שהכי אהבתי ניראלי בתולדות הציפורניים שלי:

ביום ראשון ושני יצאתי לטיול השנתי

ביום הראשון היינו בנחל ג'ילאבון (או איך שלא כותבים אתזה) 

המדריך( הממש נסיך שלנו) אמר שזה מסלול של 3 שעות כשבתכלס סימנו אותו רק אחרי 6 שעות

אבל היה נורא כיף בסהכ 

מסלול נורא קשה, המון ירידה במדרגות לא מסודרות, מידי פעם עוברים בקטעי נחל 

בסוף המסלול מגיעים למפל יפייפה עם מים קפואים בטירוף 

אחרי שיצאתי משם לא הרגשתי תרגליים במשך שנה אני חושבת.

כמה תמונות משם : 

משם ישר נסענו לאכסנייה חיספין שנימצאת באיזשהו חור ברמת הגולן 

האכסניה באמת מדהימה,

בחדר טלוויזיה,מיני מקרר, שני שירותים()וכמו כל אכסניה מיטות וארון וכו וכו

אחרי האוכל שהיה די נחמד חזרנו לחדר ולמרות התכנון המקורי לצאת 

נישארנו בחדר כמו חננות וטחנו גומי

עד שנרדמנו בזו אחר זו

בתכלס לא מתחרטת על זה כי החלופה לכך הייתה ללכת לבכאילו מסיבה שהשכבה שלנו אירגנה עם הבכאילו דיג'יי 

בבוקר התארגנו והלכנו לאכול, 

ואחרי שהיינו מפוצצים והלכנו לאוטובוס 

אכלנו עוד כי טיוש ונישאר מלא גומי ויש יום אחד לסיים הכל 

עצרנו לפני המסלול בבניאס באיזשהו מוצב של צה"ל לשעבר

היה נורא מעניין לפי דעתי, אני ושיווי עלינו לתוך התעלות וניכנסנו לבפנים

חושך מיצרים זה המושג האידאלי לתאר מה שרואים שם

לא רואים כ-ל-ו-ם

כשיצאנו משם נסענו לבניאס ועשינו את המסלול הקצר

אני ושיווי היינו באותו מסלול ביחד עם המשפחה שלי לפני שנתיים והחלטנו לעשות שיחזורים לתמונות ישנות

בכל דקה באמת שהיה מעייף יותר 

אבל מצחיק בטירוף 

ואני חולה על הכיתה שלי

ובאמת שלא הייתי מחליפה אותה בשום כיתה אחרת

ספאם תמונות כי זו המצלמה האיכוית של שיווי:

עם שיווי מאושרות מהחיים שהיה לנו שני נס קפה על הבוקר

הכלובים !

שוקלת לשים בקאבר של הפייסבוק

דוגמניות בשנקל 

דוגמניות בשלוש שקל

אני לבנה כלכך

משחזרות את הטיול שנתי של שנה שעברה! (להשוואה לחצו כאן)

חיימשלי יפות

מאמי שלי 

לתוהים שביניכם, אני בכיתת בנות בבצפר חילוני.

המדריך הכי נסיך בעולם

אחרי הבניאס נסענוו לאיזה פארק שם חיכה לנו איזשהוא קייטרינג דרוזי ()

פיתות, בשר על האש, חומוס, ציפס, סלטים 

אכלנו כמה שאפשר לדחוס לבטן ויצאנו לדרכנו בחזרה הביתה 

בזמן העצירה בתחנת הדלק פשוט הייתי עדה למחזה מחריד 

משאית של תרנגולים בתוך כלובים שרק מחכים להישחט, מזעזע

בסך הכל זה היה השבוע הכי כיפי בעולם שהיה לי ואני רק מחכה לטיולים הבאים שלנו ככיתה

ועכשיו תנו לי להיות חולה בשקט כי לחזור מטיול שנתי חולה זה כבר מיינסטרים

אוהבת את כולכם ושבת שלום, תנוחו טוב!!