"Become the person who is crazy enough to think he can change the world"
יושבת לי עם רכזת בתנועה בכניסה של בריכה בעיר, רושמות ילדים לשבוע הילדים והנוער.
כעבור כמה זמן מעיפים ילד החוצה ואומרים לו "שלא תחזור לכאן".
ולאחר מכן עוד אחד.
ועוד אחת.
ועוד אחת.
ועוד כמה אחריהם.
בעוד הם בוכים ומקללים, שאלנו אותם "למה העיפו אתכם? "
התנהגות לא נאותה, קפיצה למים כשאסור..
ואז אחת ענתה "כי המציל הומו".
מופתעות החזרנו "הומו זה לא קללה"
"אבל הוא הומו מה לעשות?" היא אמרה
"אבל הומו זה לא קללה, אל תשתמשי בזה"
"אבל השמן הזה הומו" היא אמרה.
היא המשיכה לעמוד שם ולקלל זמן רב, מילים שבחיים לא חשבתי להוציא מהפה.
אומרת ואומרת, בלי להבין מה היא אומרת.
"הנוער היום חרא" סיכם אחד מהאנשים שהיו איתנו.
היא לא נוער, היא לא קרובה לתקופה הזאת..
וזה מה שכל כך מציק לי.
"תשמרי על מה שיוצא לך מהפה" אמרנו לה
"זאת השפה שלי" היא ענתה בביטול.
מבין כל הקללות שלה, של כל ה-ילדים- שגורשו, האחת שתפסה אותי הכי הרבה הייתה "הומו".
איך יכול להיות שבמאה ה21 נטייה מינית הפכה להיות קללה?
אין אחד מאיתנו שלא שמע פעם "איזה הומו" או "דיי להיות הומו" מפיו של ילד,נער או באופן מביש עוד יותר ממבוגר.
השימוש במילה הזו כקללה רק נותנת לגיטימציה להומופוביה להמשיך ולגדול.
ולא, אני לא צריכה לאהוב את בנות המין שלי כדי שזה יפריע לי.
ילדה שאולי בגיל בת מצווה, ועוד רבים אחרים משתמשים ב"הומו" ככינוי גנאי בלי להבין באמת את המשמעות של האמירה הזו.
כשאתם אומרים את זה אתם גורמים לזה להישמע רע, להישמע אסור.
ובמדינה השואפת להיות הכי מוסרית שניתן אין מקום לכך.
ובאף מקום אחר, כי זה פשוט לא.
אם אנחנו נלחמים באנטישמיות כלפינו בעולם, בואו נעשה בדק בית אצלנו וננסה למגר את התופעה האיומה הזו.
אבל לפני שאתם מאשימים את הנוער, את "הדור שלנו"-תבחנו את ההורים. כמובן שיש השפעות חברתיות אך אם ההורה מרגיש חופשי לקלל ליד הילד,לומר לידו דברים לא נאותים, (ופגשתי הרבה כאלה לצערי) אני לא אהיה מופתעת למצוא את המילים האלה בלקסיקון שלו במקודם או במאוחר.
הימים האלה שגורמים לי להזדעזע ככה,
רק מחדדים לי את המוטיבציה להמשיך להדריך.
"למה את צריכה להתמודד עם זה? יש חרא של ילדים היום" תמיד אומרים לי.
בדיוק בגלל זה. בדיוק כי "יש חרא של ילדים היום".
חשוב לי להעביר לכל מי שמתלונן על הנוער הזה, על הילדים שגדלים ו"הנוער מקולקל" זה חלק ממשפטי המפתח שלו.
אני יודעת שאנחנו לא ההורים, ואת רוב החינוך, דפוסי ההתנהגות מקבלים הילדים מההורים. אבל אני כן מאמינה בכוח שלנו, הנוער שמפריעה לו ההתנהגות הזאת.
יש את המקום ליצור את השינוי, לקדם את הערכים של כיבוד הזולת, קבלת השונה.
אז קומו מהסלון, סגרו את הטלוויזיה.
השנה שבאה בפתח היא ההזדמנות שלנו לחולל עוד שינוי, להשריש בהם את ה"אני מאמין" שלנו.
אם "החברה משפיעה עליהם, מקלקלת אותם. מה אתם חושבים?"
אז בואו ניצור את החברה שתתקן אותם, שתעזור להם להשתנות.
בואו נהיה ההשפעה שלהם, נהיה הדוגמה.
במקום להרים ידיים-נילחם.
במקום להתלונן-נתחיל לבצע.
תנועות הנוער הן המקום שלנו להשפיע.
וכמה שהוא נראה שולי, כל שינוי קטן שנצליח לעשות בצורת המחשבה של הדורות הבאים יהיה משמעותי,יוביל אותנו לעתיד אחר.
אנחנו רק צריכים ליצור אותו.
פשוט תעבירו את זה הלאה.
#PayItForward
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: