מי שפעם הייתי

יושב לי כאן בתוך החדר

מנסה להתנתק מהעולם

מוזיקה רועשת בחדרים הסמוכים

חודרת אל הראש דרך הכתלים

כמו קודחים לי בראש

במקדחה חשמלית

חור ענק וכביר, מלא חול

חור ענק שמנסה לגדול

בחוץ יש רוח ויש גשם

שמים שחורים באמצע היום

עצים מתנדנדים אך מחזיקים מעמד

ואני כמו עלה לגמרי לבד

נתקעתי עם עצמי

בחדר קטן

השקעתי בו את עצמי וכולי

והכל אליו חודר חוץ מחום ואהבה

רוצה לצאת אל המדבר

לדהור לשטוף בתוך זרמי החולות

מקום בו שולטים האין והיופי

מקום אליו מגיע מי שאין בו דופי

ולכן הוא כה ריק

ושומם ופתוח

כי חברה כאלה לא פה קיימים

ואת אלה שהיו נשאה הרוח

ואת שרציתי איתך לחלוק

זכרונות, חוויות ושעות ארוכות

נותרת מרוחקת, מתווכחת איתי

על מהות חיים ארוכים כשלי

ובסוף אחזור כמו תמיד

אל אותו החליל

שדרכו תמיד הוצאתי נשמתי

כשנשארתי לבד בקצה המסלול ואבד לי כוחי

1983