המכבסה

מהקיץ האחרון אנחנו תחת התקפה:

דבורים (כמעט עברו)

יתושים סמוראים

נמלים דבקות במטרה

כינים (חדש לרגל עונת בית הספר)

והכי גרוע,

עכבר.

כנראה זוג עכברים, שמאד מאד נהנים מהכנסת האורחים שלנו.

הייתי יכולה לחשוב עליהם שהם נורא נורא מתוקים אם לא היו משאירים את עקבותיהם במגרה במטבח.

יש להם משיכה מוזרה לנרות יום הולדת משום מה. חוזרים לשם שוב ושוב. על המגבות והנייר סנוויץ', אייייחס!

את המגירה רוקנתי - מגעיל!

עכבר אחד ג'סטיס תפס ולקח לפח ברחוב הסמוך

אבל מיד אחרי זה הופיע מחדש - ואנחנו לא יודעים אם זה הוא או התאום שלו.

אחד דולי הכלבה (שמשוכנעת שהיא חתולה) - הצליחה להרוג ("דולי הרגה את רטטוי!" אמרה פטוניה).

אז נורא ריחמתי על האלמנה של רטטוי,

אבל אחרי כמה מפגשים לילייים מאד לא סימפטיים,

ואחד די טראומטי היום בבוקר, החלטתי שזהו.

אני עושה מעשה.

השכנה אמרה שרק רעל יעזור ושהם בורחים מהמלכודות, אבל זה מלחיץ אותי.

היום קניתי מלכודות דבק

 ובמצפון נוקף פיזרתי באיזורים אסטרטגיים

ג'סטיס אמר לי - עם זה אני לא עוזר לך. וגרם לי להרגיש עוד יותר רע.

והאלמנה (?) באמת נלכדה במגרה. ג'סטיס המקסים לקח אותה בקופסה (הצליח לחלץ אותה מהמלכודת) והלך עכשיו לטיול רחוק עם הכלבות לשחרר אותה שם.

ובעוד אני יושבת לי פה במצפון נוקף ובלב דופק, פתאום הגיח עוד אחד! מהכיוון של החדר שינה!

חלסנו רחמים. זהו.

לא מזיזה שום מלכודת. מה זה צריך להיות?!

אז עכשיו אני יושבת ומחכה לראות מה יהיה.

בעודי כותבת שורות אלה נתפס גם השני (הגיס של רטטוי או אחיו?)

ואני מחכה לג'סטיס שיבוא להציל אותי ואת העכבר.

ומקווה מאד מאד, אם כי אני בטוחה שזה לשווא, שזה העכבר האחרון.