אז ביום רביעי החליט קמין הגאז שלנו לעשות בעיות.
מדליקים...והוא נכבה. מדליקים שוב....והוא נכבה.
באותו יום T עדיין טען שזו הרוח, הנושבת בחוזקה דרך הארובה (הכפולה) ומכבה, ובכך מפעילה גם את מנגנון הפסקת זרימת הגאז האוטומטית, המונע דליפה במקרה של כיבוי.
ביום חמישי לא היתה רוח וזה עדיין קרה.
צלצלנו לחברה והתברר שרק היום (יום שני) הם יוכלו לשלוח טכנאי.
לא התווכחתי. תיארתי לעצמי שיש עליהם עומס מטורף.
מה שלא תיארתי לעצמי זה שגם ביום חמישי משעות אחר הצהריים ואילך וגם שעות ארוכות בששי ערב, נהיה מנותקים מהחשמל.
זה קורה כאן הרבה, ביישוב שלנו נטול השלג וההצפות בשרון, ולדעתי לאו דווקא קשור למזג האוויר.....
אז ה"גיבוי" שלנו לקמין הגאז היו המזגנים, ולמרות שהחום שהם מפיצים הרבה פחות נעים מגאז, התגעגענו אליהם בשעות הארוכות ללא חשמל...
הסופה העיפה כל דבר שלא היה מחובר בחצר שלנו, סולם, כסאות...אבל לא נגרם נזק ממשי.
בלילה שבין רביעי לחמישי הגשם (או הרוח) הפעיל גם את האזעקה של הבית וגם את האזעקה של הרכב שלי.
בלילה שבין חמישי לששי הוא קיצר את האינטרקום - שהתחיל לצלצל בלי הרף (שזה אומר - גם פעמון הדלת וגם כל הטלפונים בבית.....)
בתי עם חתני והנכדים היו אמורים להגיע בששי ערב (צל"ש להם על הנכונות לצאת במזג אוויר כזה מהבית) ולא יכלנו להרשות לעצמנו את הרעש הבלתי נסבל הזה.....אז פשוט "ענינו" לאינטרקום באחד ממכשירי הטלפון, והשארנו אותו פתוח.......(עד היום, כאשר זה סוף סוף התייבש).
כדי לא לשמוע את הצפצופים שזה עשה, הנחנו על השפופרת כרית.....
מישהו כבר אמר necessity is the mother of invention.....
דווקא כאשר הילדים הגיעו קרו שני דברים נהדרים: חזר החשמל, והקמין נשאר דלוק. צחקנו שנשאיר אותו ככה דלוק עד יום שני בבוקר, כאשר יגיעו הטכנאים... ובאמת ניסינו לעשות זאת (כי הוא גם מחמםאת חדר השינה שלנו באמצעות הארובה שלו שעוברת אצלנו)....אבל בראשון בבקר הוא שוב כבה וסירב להישאר דלוק.
אז בסך הכל עברנו את הסערה הזאת בשלום, ומאחלת לכל מי שעדיין נצור ו/או מנותק מחשמל/מים/טלפון וכו שהכל ישוב למקומו בשלום במהרה