זה השיר איתו פתחה בתי את שיחת הטלפון הבוקר, כאשר התקשרה לאחל לי מזל טוב.
חיפשתי אותו ביו-טיוב כדי להעלות לכאן אבל הוא מופיע רק בתוך מחרוזת שלמה של שירי טיף וטף של דץ ודצה, ולא ממש בא לי.... 
בתי אמרה שישנה התרגשות גדולה אצלם בבית לקראת יום הולדתה של סבתא (או סבתי savti) כפי שהם אוהבים לקרוא לי...
איכשהו כשיש ילדים קטנים כל חגיגה הופכת לעליזה יותר. נכון?
נחגוג במסעדה יחד ביום ששי (יחד עם המשפחה של אחי). הזמנו שולחן לשש וחצי, כדי שגם הנכדים יוכלו להיות וליהנות.
אז בתי היתה שיחת הפתיחה של הבוקר, ואחריה חברתי הטובה א', וגם המון איחולים בפייסבוק ובמייל וב-sms וגם ב-whatsapp....
אני מרגישה מחובקת ואהובה על הבוקר וזה כיף גדול.
הורי כבר איחלו לי מזל טוב בשיחת סקייפ אתמול (הם תמיד מקדימים) וגם חיכה לי כרטיס ברכה אלקטרוני מהם במייל הבוקר.
T יצא לעבודה: גם פגישה עם ספקים פוטנציאליים בתחום הבית החכם עם אחד השותפים,
גם פגישה עם שותף אחר (בונים יחד את אתר האינטרנט החדש של החברה)
ולבסוף משם ישם פעמיו לעסק הנוכחי (האירועים) שעדיין מתפקד (עד סוף פברואר), ואפילו יש הערב אירוע ...אבל לא בטוח ש-T יישאר לעבוד באירוע,
כי...בכל זאת יש לי יומולדת....
אני בת 55.
חמש. חמש.
לא רע בכלל.
לכבודי יורד גשם, וזה משמח אותי מאד, רק שהבנתי שזה רק היום.....
אז ההיפך מהשיר של ט"ו בשבט ("חמה הפציע ליום אחד") אצלנו זה "הגשם הפציע ליום אחד".
אתמול הספקתי להגיע לשיעור פלדנקרייז בקאנטרי (זה גם פקקים על הבוקר וגם יש שם בעיית חנייה....לכן נמנעתי שנים מלהשתתף בשיעורים והעדפתי את חדר הכושר והבריכה שם אני קובעת לעצמי את הלו"ז)....והיה מצויין. ואחרי כן עוד אופניים בחדר כושר...כיף גדול.
אחרי ארוחת צהריים היה לי טיפול סיני, שגם כן היה מצוין.
בערב המשכתי לקרוא ב"ספר החיים והמתים הטיבטי" והגעתי לפרק שממש "נגע" בי. יש את הספרים האלה, ואת הרגעים בתוך הספרים האלה, שפתאום אתה קורא משהו שאתה מבין שמדבר ישירות אליך. ונופל האסימון. מדהים. ודווקא זה בפרק שהמורה לא נתנה כ"שיעורי בית". חייבת לומר לה שלדעתי גם הוא צריך להיות כלול בחומר הקריאה לקראת הקורס...
בעוד שבוע בדיוק הקורס שלי מתחיל, ואני כבר ממש מתרגשת.
אז המון מזל טוב לי ושיספיק היום לרדת הרבה הרבה גשם....