יוצאת לדרך חדשה

במנטורינג האחרון, אימנתי בחורה שעמדה לעבור דירה. היא דיברה על החששות והבלבול ותחושה מוטרדת מכל התהליך, ואחרי כמה ימים היא ביקשה לעשות שיחת הכנה - clearway - לקראת המעבר עצמו. התנדבתי מייד, הכנתי אותה במשך כשעה וחצי, והיא הסכימה שאספר כאן על השיחה:

1. מה שלומך? 

אני בסדר. בדיוק יצאתי מהמקלחת. אני מרגישה טוב. כבר יותר טוב מהשבוע שעבר. זה תמיד ככה אצלי, לוקח לי זמן ללמוד את הענינים, להסתגל לדבר חדש, וכשאני לומדת: הכל בסדר. מזכירה לעצמי לחזור לכאן ועכשיו. היעד ברור. מטפלת בכל דבר בנפרד "פרה, פרה". נהיה לי יותר סדר ככל שאני מתקרבת ליום המעבר. מחר (יום לפני המעבר) אני אורזת. חברה טובה תבוא לעזור. ממש כיף. היא מהממת. עם האוטו הגדול שלה היא תעביר לי את הדברים לבית החדש. חשוב לי לפנות הכל מהדירה הנוכחית, לנקות את הבית. יש לי צורך שהדיירת החדשה תיכנס לבית מושלם כפי שאני נכנסתי בזמנו. אז אין לי מושג איפה אני אשן מחר, ברור שלא פה. כבר אין לי כאן שום דבר. אולי אשן אצל אמא או אצל הוריו של החבר שלי. מחרתיים (ביום המעבר) אעזור לחבר שלי לפנות את הדירה שלו. נצא משתי הדירות. כך שבעניין הזה אני חשה אי וודאות. 

גם סיימתי לאמן עד לאחרי המעבר. גם העסק שקט. זה גם משהו שהדאיג אותי, איך לסדר את המתאמנים. חששתי שיהיה פער גדול מדי בין האימונים שלהם. אין לי מושג, קבעתי שבעוד שבוע וחצי ניפגש, אז חשוב לי שעד אז הכל יעמוד בדירה החדשה. לפחות הסלון, שם אאמן. אבל אין לי מושג מתי הסלון יגיע. עוד לא קנינו כורסאות. בקיצור - מעניין לנו. 

אני משקפת את דבריה, מסבה את תשומת ליבה לכך שכבר ב"מה שלומך" היא התחילה לשטוח את הדאגות שלה, שבין היתר כוללות את אי הוודאות לגבי היכן היא תישן בלילה שלפני המעבר, את הצורך להשאיר לדיירת הבאה אחריה דירה מושלמת כפי שהיא קיבלה, והדאגה למתאמנים שלה. זה עוד יעלה בהמשך. בנוסף אני משקפת לה את השיפור שחל במצב רוחה מאז האימון במנטורינג, שהיא כבר מרגישה טוב יותר, בטוחה יותר בתהליך ובמשימות, פחות מבולבלת. 

2. איך את לגבי מעבר הדירה?

אני שמחה. אני מודאגת. לא יודעת. אבל יש לי עוד משהו בתוספת לקודם: גם מדאיג אותי מצב הרהיטים שנמצאים בבית הנוכחי. קיבלתי את הדירה מרוהטת לגמרי, והמיטה שבורה, אמנם היא מאד נוחה אבל היא לא נסגרת למצב של ספה. והכורסא שבורה. בשבועיים האחרונים חיפשתי ב"יד 2" גם מיטה (שהיא ספה נפתחת) וגם כורסא למסירה. דאגתי. אתמול כתבתי לדיירת שלמרות מאמציי לא הצלחתי למצוא לה ספה חדשה. ביקשתי שאולי תמצא לעצמה ואני אשתתף בהוצאות. היא הודתה לי.  אמרה שהיא תסתדר. הופתעתי. אבל כורסא חדשה חשוב לי לקנות לה. רציתי לעשות זאת היום (יומיים לפני המעבר). גם פה יש אי וודאות. יש גם קיר מתקלף במקלחת. אמנם בחוזה שלי אין לי שום מחויבות לבלאי של הדירה, אבל למרות זאת סיכמתי עם בעלת הבית שהיא תיקנה את חומרים ואני והחבר שלי נשפץ את הקיר. מצד אחד זה נשמע פשוט, מצד שני זו לא באמת האחריות שלי לעשות זאת. החבר שלי הציע לעשות לה טובה, ועכשיו הוא כבר לא נמצא כאן ואני אצטרך לעשות זאת בעצמי. אני מרגישה שאני מסתגלת. לוקח לי זמן פה. יש דברים שאני לא בהירה עם עצמי מה העמדה שלי, ואני גם לא בהירה כלפי בעלת הבית. בדיעבד התחייבתי, למרות שזו לא האחריות שלי. מרגישה שאני בתהליך למידה להיות בהירה. להתמודד עם "לא נעים". זה דפוס - אני יוצרת "לא נעים" מול אנשים. אני מרגישה חייבת, גם כשזה לא באחריותי.

שוב אני משקפת את דבריה, את המחויבות שהיא חשה כלפי בעלת הבית הנוכחית והדיירת החדשה במקביל לתחושות שהיא גם עלולה לא לעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה כלפיהן (ובכך לאכזב אותן ואת עצמה) וגם מתחרטת שבכלל הציעה לעשות עבורן דברים שכלל לא באחריותה (ובכך מייצרת שוב דפוס של "לא נעים" מול אנשים, כפי שהיא מעידה על עצמה שהיא תמיד נוטה לעשות). 

3. מה את חשה לגבי מעבר הדירה? (תחושות פיסיולוגיות)

אני חשה דפיקות לב מואצות. קר לי. הנשימה סדירה. 

אני משקפת את התחושות כפי שהן, ב-clearway לא שוהים בתחושות ולא מעלים זיכרון. 

4. מה הדאגות שלך בנוגע למעבר הדירה? 

לתקן את הקיר, לקנות כורסא, ל......

אני עוצרת אותה בעדינות. מסבה את תשומת ליבה לכך שהיא התחילה לפרט רשימה של משימות, בעוד שאני ביקשתי דאגות. 

קיימות דאגות. 

- שאני אעזוב את הבית והוא לא יהיה מושלם כפי שאני קיבלתי אותו. יהיו בו דברים שאני לא שלמה להעביר הלאה. זה מדאיג אותי. חשוב לי להעביר הלאה מקום נקי ונעים שישרת את הבאים.

- האריזה מדאיגה אותי. נדמה לי שאני אלופה בלארוז, ואז קופאת. לא מסוגלת. לוקח לי שעות עד שאני מחליטה. אני אורזת חפץ ונחה. אני שמחה שהחברה תגיע לעזור. במעבר לדירה הנוכחית אמא עזרה לי. היא מתקתקת את האריזה. אני דואגת שיהיה לי קשה לארוז. שזה  ייקח יותר זמן ממה שצריך. 

- דואגת גם שלמחרת אגיע לחבר שלי לארוז אצלו ולא אצליח לעזור לו.

- דואגת שהרהיטים בדירה החדשה לא יהיה מסודרים עד יום חמישי הבא. חשוב לי שהדירה תהיה מסודרת כי אני רוצה לאמן כבר ביום ראשון. יש לי אפילו משאלת לב שנעשה בחמישי הבא חנוכת בית לחברים. אבל בעיקר חשוב לי שהקליניקה תהיה מוכנה עד יום ראשון. 

- יש לי גם דאגה כלכלית. לולא היו לי דאגות כלכליות אולי הדברים היו מסתדרים יותר מהר. עשיתי סקר שוק מטורף בזמן המועט שעמד לרשותי. היה לי חשוב שהכל יהיה זול אבל איכותי. אני דואגת שכל ההוצאות על הדירה החודש יגיעו לסכום מטורף.

- אני אמביוולנטית. מצד אחד אין לי בעיה להוציא כסף כדי שתהיה איכותיות שתשרת אותי בשנים הקרובות. מצד שני אנחנו צעירים עם משכורת מינימום ולא יכולים להרשות לעצמנו כורסאות ב-1500 ש"ח ורהיטים יוקרתיים. האמביוולנטיות הזאת תוקעת אותי מהיכולת לקנות ולהסתדר. וזה משתקף גם בחבר שלי (הוא מושפע ממני). 

- אני דואגת שנריב. לא מתאים לנו לריב. בדרך כלל אנחנו עושים דיונים, למשל על רהיטים וכל הקשור בדירה, אבל אנחנו לארג'ים זה עם זו. תמיד מוצאים את עמק השווה. בדרך כלל אנחנו באותו state of mind. חוששת מפיצוץ. חוששת שנרצה לבכות.

- עוד דאגה כלכלית: חיפשתי הלוואה בבנקים שונים ובסוף אמא שלי הציעה להלוות לי כסף למעבר. אני דואגת שלא לקחתי מספיק, שלקחתי הלוואה קטנה מדי. מרגישה לא נעים. פאדיחה. חסרת אחריות. נגמר לי החיסכון. מעבר הדירה נעשה, בין היתר, לטובת העסק שלי. ובנוסף אשלם פחות שכר דירה (כי נגור יחד ונתחלק). עכשיו חוששת שההלוואה שלקחתי לא מספיקה כדי להצמיח את העסק. 

- יש לי דאגה שקשורה לאמא: חוששת שתהיה לה ביקורת על מה שקנינו. שהיא תרגיש שהספה, למשל, לא שווה. פתאום עולות לי דאגות מן האוב. הביקורת של אמא מעכבת אותי מלקנות. משפטים מסוג "איקאה לא שווה". ואז כשהיינו באיקאה לא נהניתי. 

- דואגת שלא יהיה לי מקום לסדר את הדברים בדירה החדשה. בא לי שיהיה מושלם. בדירה הנוכחית היו לי ערימות של דברים ללא אחסון. בדירה החדשה חשוב לי שהכל יהיה מאוחסן. נקי בעין. ארונות. חוששת שלא יהיה מקום. 

- דאגה נוספת: יש לי המון ציפיות משגרת החיים בדירה החדשה. אני מצפה שהחבר שלי ואני ננהל יחד תקציב כלכלי. שנקום בשש בבוקר, שנעשה ספורט כל בוקר. שאוכל יותר בריא. 

- יש לי דאגה שהעסק שלי לא יתמלא, לא יגיעו עוד מתאמנים, שהציפיות שלי מהדירה החדשה יתבררו כבלוף.

- בנוסף אני שמה לב שטעיתי כשהחלטתי לא לקנות אוכל בסופר עבור הדירה הנוכחית כדי לא להצטרך להעביר אותו, אבל בינתיים נגמר לי האוכל ואני אוכלת ג'אנק. דואגת שלא אטפל ב-well being שלי בשבוע וחצי הקרובים, ואהיה חולה - מה שמתאים מאד לאירועים כאלה. כשיש דאגות ואין מרחב לנשום אז...מחלה.

- דואגת שאני אוכלת ג'אנק ומגיעה לרגעים שאני מתה מרעב ואז מזמינה משלוח אז....זה גם יקר! 

אני עוברת דאגה דאגה ומשקפת. דאגה מולידה דאגה באסוציאציות חופשיות ועולים דברים שלאו דווקא קשורים למעבר עצמו, אבל בהחלט מבהירים את כמות הציפיות שהיא העמיסה על המעבר הזה. ב-CLEARWAY מפרטים את כל הדאגות ומניחים אותן בצד. לא נכנסים לעומק ולא מנסים לפתור. מתוך הדאגות עולות הרבה פעמים המטרות.

5. מה המטרות שלך במעבר הדירה הזה? כאן בדרך כלל רצוי לפרט את המטרות בתהליך עצמו. לדוגמא: לקראת ראיון עבודה, מה  המטרות במהלך הראיון, ולא בעצם העבודה במקום שמנסים להתקבל אליו. כך גם כאן הכוונה במטרות לתהליך המעבר עצמו, ולאו דווקא המגורים אחרי כן בדירה החדשה.

- המטרה הכי חשובה לי היא לשמור על well being. על מי שחשוב לי להיות. יותר בהירה בהחלטות. ברורה לעצמי ולאחרים. יותר נעימה לעצמי ולאחרים. כך דברים יקרו יותר במדויק ולא בלחץ. החבר שלי הציע, למשל, רעיון שלא נסדר את הכל בדירה הנוכחית. שזה בסדר לקנות כורסא בשבוע הבא. ששום דבר נורא לא יקרה. שדברים יקרו בקצב שהם יכולים לקרות בלי לחץ. אני מבינה שהמטרה שלי היא להיות פחות במשימות ויותר בלטפל בעצמי ואז דברים יקרו בצורה מדויקת.

- עוד מטרה היא לתקשר את המטרה הראשונה עם אנשים בצורה בהירה. לבעלת הבית הנוכחי, לדיירת החדשה, לחבר שלי כל הזמן ב-online, לאמא שלי. במקרה הכי גרוע לדעת גם להגיד לא. לתקשר מקרים שעלולים לקרות ושיבושים שעלולים לקרות ולהתנהל בתוך זה. 

- יש לי גם מטרה ליהנות, לשמוח, להתרגש, להודות. לא לשכוח שזה אירוע קסום מבחינתי לעבור לגור עם החבר שלי בדירה המהממת במיקום מהמם, שחברה טובה באה לעזור לי ושאמא יזמה הלוואה מרצונה. שיש לי 7 מתאמנים ושהעסק שלי פורח בקצב שמדויק לי. שהכנתי סרטוני וידאו לקדם את העסק שלי. דברים קורים כמו שהם צריכים לקרות. שיש לי יחסים טובים עם בעלת הדירה הנוכחית ועם הדיירת החדשה. שהכל במקום. להיות נוכחת לזה. 

אני משקפת לה את המטרות שפירטה, ועכשיו מגיעה לחלק ה-clearway שעוסק בהוויות. בשיטת סאטיה עובדים המון עם הוויות. לא מה אתה רוצה לעשות אלא מי אתה רוצה להיות. את מי אנשים יפגשו כאשר יפגשו אותך. מי תהיה זאת (במקרה הזה) שתחווה את מעבר הדירה. 

השאלה הראשונה מדבר על ערך, שגם הוא הווייה, שאתה רוצה להחיל על הפגישה/בחינה/ראיון/נסיעה וכו כולה. מעין מטרייה שתשרה מעל כל התהליך, תשפיע על כל משתתפיו, תתן לו ערך או תרומה כלשהי. 

 
6. מה הערך או התרומה שאת רוצה להביא למעבר הדירה?
(ערכים) 

הערך שחשוב לי להביא הוא אהבה. זה מסכם הכל. זה מושלם לתת.

7. מי את הולכת להיות במעבר הדירה הזה? (השאלה החשובה
ביותר, את מי יפגשו? עם אילו הוויות תבואי?)

אני רוצה להיות נעימה, ישרה, אוהבת, מודה ומכבדת. 

8. איך תביאי לידי ביטוי את ההוויות שבחרת
לידי נוכחות במציאות? (איך זה יראה במציאות?)

כאשר אני מכבדת את עצמי ואוהבת את עצמי אני יותר איטית, אני נושמת, אני אוכלת, אני ישנה כמה שצריכה, אני מכבדת את הגוף, אני עושה מדיטציה. 

בתקשורת אני קודם כל מודה לאנשים שסביבי בתהליך, יוצרת יחסים נעימים, מבקשת את מה שמדויק לי לבקש. אני כוללת בתוך זה עכשיו גם את הדיירים היוצאים מהדירה החדשה. אני צריכה לקבל מהם מפתח, אני רוצה לשלם להם על חפצים שהם משאירים לי בדירה. כשאני בהוויות שבחרתי אני קודם כל בפוקוס על עצמי, על מה שמדויק לי. ואם צריך, אז לבקש עוד זמן כדי לבדוק מה נכון לי, ורק אז לבקש וליצור יחסים בשיחה. להודות לכולם. להיות ישרה עם הבחירות שלי וישרה כלפי אחרים. כשאני בהוויות שבחרתי אני גם מחייכת הרבה.

אני משקפת לה את הערך ואת ההוויות שהיא בחרה ואיך היא תביא אותם לידי ביטוי במציאות, ואז שואלת אותה מה עלול להסיט אותה מההוויות אשר בחרה. חשוב מאד לשים לב שהמתאמן לא יבחר הוויות "אסטרטגיות". לדוגמא: אם הוא בטוח יהיה לחוץ, אין סיבה לבחור "רגוע" כהוויה, כי זה לא יעבוד. עדיף - במקרה של "לחוץ" לבחור "ישר" או "אותנטי" ואפילו לתקשר את ההתרגשות והלחץ לצד השני במקרה האפשר. כמובן שהוויות כמו "תוקפן" או "מאשים" גם הן הוויות שעדיף לא לבחור. חשוב תמיד לעודד לשים את היחסים לפני התוצאות. באופן פרדוקסלי, כאשר שמים דגש על היחסים, התוצאות מגיעות מאליהן.

9. מה ימנע ממך להיות בהוויות שבחרת? 

ה"לא נעים". על כל נגזרותיו. מבעלת הבית, מחשבון הבנק, מהחיים החדשים בדירה. לא נעים מהזמן שלוקח להחליט, ולבחור, ולנהל את הדברים. מבוכה, בושה, אכזבה מעצמי או מאחרים. 

אני משקפת את הדברים שעלולים למנוע ממנה להישאר בהוויות שבחרה, וגם מסבה את תשומת לבה לכמות הציפיות שהיא מעמיסה על הדירה החדשה, גם בתחום אורח החיים וגם בתחום צמיחת העסק. אני לא שופטת, לא מבקרת, רק מעירה את תשומת ליבה למה ששמעתי בדבריה.

בשלב זה של ה-clearway כאשר מדובר בהכנה לשיחה או ראיון בדרך כלל עושים סימולציה לשיחה: אני לוקחת את תפקיד המראיין, למשל. במקרים בהם באמת קשה למתאמן להישאר בהוויות שבחר, אנחנו מתחלפים ואני משחקת את התפקיד שלו והוא משחק את איש השיחה או המראיין. ואני מנסה להדגים לו איך אני נשארת בהוויות שהוא בחר. או שאני מראה לו מדוע ההוויות שהוא בחר בעצם לא עובדות עבורו, וכדאי לבחור אחרות. ואז מתחלפים והוא מנסה שוב. במקרה כזה כמו נסיעה או מבחן או מעבר דירה אין מקום לסימולציה, אז אני עוברת לשאלה הבאה. 

10. איך בכל זאת תישארי בהוויות שבחרת? 

- אנהל שיחה עם בעלת הבית הנוכחית ועם הדיירת החדשה ואדבר איתן על הצורך שלי בשינוי ההסכם ביננו. 

- נשימה. אזכור לנשום, לבצע עצירות.

- אזכור את ערך האהבה שבחרתי.

- לבצע בחירות מתוך אהבה ולזכור את מה שנכון לי. לזכור שאני אוהבת את בעלת הבית שלי. הכי בוערת לי כרגע השיחה איתה. אני באמת מודה לה על השנתיים שהייתי פה בדירה בזכותה.

אני משקפת לה את הדרכים שבחרה להישאר בהוויות שבחרה ועוברת לשאלה הבאה.

11. מה יהיו תוצאות המעבר במציאות הפיסית?
(במילים אחרות: איך תמדדי את התוצאה?)

בהתחלה היא בחרה תוצאות הווייתיות: איטית, שקטה, מתבוננת, אוהבת, מתקשרת

שומרת על well being (אוכל, שינה, מדיטציה)

ואז היא עוברת לתוצאות מעשיות בהתנהגות שלה: 

- אתמוך בהחלטות, אבצע בחירות מדויקות

- אפרד מאנשים בצורה נקיה ואוהבת (בעלת הבית הנוכחית, הדיירת שתחליף אותה)

- אברך את את הדיירים שיוצאים מהדירה החדשה ואת בעלת הדירה החדשה

- אודה לכל בעלי המקצוע שאפגוש, למוכרים, לאנשים שילוו אותי במעבר. 

- אודה למתאמנים שלי שהסכימו לעצור פגישות לשבוע הזה וגם להעביר את הקליניקה למקום חדש

- אודה לחבר שלי אותו אני כל הזמן אוהבת, מחבקת, מוקירה, שמחה, צוחקת

- אפעל בקצב שמתאים לי, אשוחח, אדון, אכבד. אזמין את אמא. 

- אמא תהיה מבסוטה 

- אני מדמיינת את עצמי בחמישי בערב, הכל עומד, נשכבת על המיטה החדשה עם החבר שלי, נהנית מהרגע.

אני משקפת לה את התוצאות האפשרויות שהיא רואה מתהליך מעבר הדירה, ואת העובדה שאמא מבסוטה  זו התוצאה היחידה שהיא הזכירה שאינה תלויה בה.

בדרך כלל בסעיף התוצאות האפשריות, מדובר בתוצאות שהמתאמן היה רוצה או תוצאות שהוא חושש מפניהן, או באמת תוצאות שונות שאפשריות, גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך. במקרה הפעם רוב התוצאות כרוכות בעיקר ביכולת של עצמה לבטא במציאות את ההוויות אשר בחרה. 

כעת נותר לי רק לשאול עד כמה היא מרגישה שהיא מוכנה לשיחה. 

12. האם את מוכנה למעבר הדירה?

כן, לגמרי מוכנה. 

 13. כמה את מוכנה מ-1-10?

10

בדרך כלל אם אדם נותן מספר שקטן מ-10, שואלים אותו: 

• מה חסר לך שתגיד/י 10?

לפעמים הוא אומר שהוא זקוק לעוד זמן או עוד הכנה או משהו אחר. לפעמים הוא מרגיש שהוא בעצם לא מוכן, וכל ה-clearway הזה שימש לו להבין שהוא אינו מוכן ועליו לדחות את השיחה, ראיון, נסיעה וכו.

או שה-clearway הבהיר לו כמה דברים שמייתרים את השיחה לחלוטין.

חשוב לציין ש-clearway היא שיחת האימון היחידה שבה המאמן גם אחראי על התוצאות, ואם המאמן חש שהמתאמן אינו מוכן לשיחה - עליו לומר זאת. במקרה כזה ניתן להמשיך לתרגל בסימולציות, תוך החלפת התפקידים ביניהם לפי הצורך, או לדחות את השיחה (אם אפשר) ולעשות clearway נוסף במועד מאוחר יותר. אם לא ניתן (או המתאמן לא רוצה) לדחות את השיחה, חשוב לציין שעדיף להגיע לשיחה לא לגמרי מוכן אבל בעקבות clearway מאשר בלעדיו. 

בסוף תמיד שואלים: 

14.   האם יש משהו שאת רוצה להוסיף לסיכום
השיחה?

אני רוצה להודות לך שהיית סבלנית כל כך, בייחוד בקטע של הדאגות. זה ממש היה clearway של דאגות, והתברר לי שכאשר חשבתי בתחילת השיחה שאני כבר הרבה יותר רגועה לקראת המעבר, בעצם טעיתי. ועכשיו אני לגמרי מוכנה להתמודד עם מה שמחכה לי מחר, מחרתיים ובכל השבוע הזה של המעבר. תודה רבה

אני מאד מאד מאד אוהבת לעשות clearway לאנשים. עשיתי כבר המון שיחות הכנה למאמנים לקראת מתאמנים חדשים, למתאמנים לקראת בחינות וראיונות עבודה, לשיחה עם הגרוש של מישהי ולפני נסיעה לירח דבש וגם לפגישות חשובות בעבודה או היום הראשון של עבודה במקום חדש. המורה שלי אומרת שהיא עוברת clearway כמעט לפני כל שיחה חשובה או אירוע משמעותי שהיא עומדת לעבור. מאמנת חברה שלי מהקבוצה עברה clearway לקראת חתונתה, וגם החתן עבר clearway - והם דיווחו שזה היה מדהים, שכל המעמד הרגיש אחרת בזכות זה.

מומלץ בחום :)