יוצאת לדרך חדשה

ביום החמישי של הטיול שלנו נסענו דרום מערבה להרים להַאקוֹנֶה (HAKONE).

כאשר בצענו צ'ק-אאוט מהמלון בשש וחצי בבוקר, שאל אותנו פקיד הקבלה הקשיש אם להזמין לנו מונית לתחנת הרכבת.

התחנה היתה במרחק שלוש דקות הליכה מהמלון והסתכלנו עליו בהשתאות...מה פתאום? הולכים ברגל.

אבל תוך כדי הליכה ברגל לתחנה, הבנו שאנחנו עומדים לעלות על רכבת (ולעלות לרציף עם המזדוודות במדרגות, כי בתחנה הזאת לא היו מעלית או מדרגות נעות), לרדת בתחנת שינג'וקו הסואנת כבר אחרי עצירה אחת, לחפש שִינְקַנְסֶן לתחנת ODAWARA, ומשם להחליף שוב לרכבת JR המקומית עד לתחנת HAKONE.

תוך כדי הליכה לתחנה ותוך כדי שיחה ביננו, הבנו שאין צורך להגזים. אנחנו לא תרמילאים בשנות העשרים לחיינו. אז החלטנו "להתפנק" ולהמעיט במעברים מרכבת לרכבת. אז החלטנו על נסיעה ברכבת בשם  ROMANCE ישירות להאקונה, למרות שזה לא היה כלול ב-JR Pass. ובסך הכל כרטיסי הנסיעה האלה התבררו כלא יקרים כל כך.

מראש כבר הצטיידנו בכרטיס Hakone Pass, שאיתו יכולנו לנסוע על כל אמצעי התחבורה באיזור האקונה כולו, וגם לקבל הנחה בכניסה לחלק מהאתרים.

הגענו לתחנת HAKONE YUMOTO, ובפעם הראשונה ניצלנו את השירות שיש כאן ביפן לשליחת המזוודות ישירות למלון מתחנת הרכבת, ויצאנו מייד למסלול הטיול, שכלל נסיעה ברכבת הרים

ואחר כך רכבל (התמונה להמחשה בלבד מהרשת. בהמשך תמונה אמיתית של איך שזה נראה אצלנו)

בתחנה הראשונה עצרנו לארוחת בוקר במסעדונת מקומית קטנה, ומשם המשכנו למוזיאון האוויר הפתוח.

בילינו שם מעל לשעה עוצרת נשימה במעבר בין מיצג למיצג - מתפעלים מחדש בכל רגע.

היה לי קשה מדי לבחור אילו תמונות להעלות כאן.....יש כל כך הרבה מדהימות. אז בחרתי כמה רנדומלית.....

על הריחוף ברכבל בערפל נדמה לי שכבר סיפרתי בפוסט הראשון על יפן.....

היה משהו מרגיע וקסום בשקט המוחלט ששרד סביבנו, ולא ניתן היה לראות בכלל היכן הכבלים מתחברים, כי הם נעלמו בתוך ענן........

התחנה הבאה היתה ב-OWAKUDANI - מכתש הר געש שעדיין פולט קיטור.....

בגלל הראות הגרועה לא ניתן ממש להתרשם ולקבל את התמונה הגדולה של המקום הזה.

על המלון והמרחצאות - כבר סיפרתי בעצם בפוסט הראשון.

כרגיל בטיול הזה הצלחנו ליהנות מכל מה שיש למרות מזג האוויר.............

הטבילה במרחצאות היתה מעולה, והרגיעה את הגוף שלי ברמות נדירות.

ארוחת הערב במלון הזה היתה די פלצנית, די יקרה ולא ממש טעימה, אבל כיון שהיינו באמצע שום מקום לא ממש היו לנו אפשרויות אחרות................

למחרת קמנו מוקדם ותפסנו מונית לתחנת הרכבת ושמנו פעמינו לכיוון וּמַטְסוּמוֹטוֹ (MATSUMOTO), שנחשבת ל"שער" לאלפים היפניים.

וּמַטְסוּמוֹטוֹ נמצאת באזור NAGANO, והאתר הכי שווה בה (לדעתנו) הוא  Matsumotojo, מגדל מקורי יפהפה בן חמש קומות, שממוקם כמובן באמצע פארק מקסים.

כל המדריכים ממליצים גם על טיול לחוות WASABI (וואסאבי) מעט מחוץ לעיר, אך ויתרנו. גם ככה ניתן היה לקבל את הוואסאבי הטרי (בניגוד לזה שאנו רגילים לקבל יחד עם הסושי במסעדות יפניות) בכל מסעדה בעיקר, הוא היה טעים והרבה פחות חריף. היתה שם כמובן גם גלידת וואסאבי....

בכלל ביפן ניתן להשיג גלידות בטעמים .....מגוונים (שלא לומר מוזרים). הפופולרי ביותר הוא טעם תה ירוק. אני אכלתי גלידת אצות.......דווקא לא רע. אני אוהבת שהמתוק שלהם הרבה הרבה פחות מתוק.

מגדל מטסומוטוג'ו

מראה מתוך המגדל

כבר אמרתי שאני מתה על ערים שנהר זורם בתוכן?

זהו נהר Azusa.....באמצע מטסומוטו

בילינו יום אחד שלם ולילה במטסומוטו. המלון שלנו היה מעבר לרחוב מתחנת הרכבת והאוטובוס. זה היה מאד נוח.

בכלל, בכל הזמן שטיילנו ביפן התענגתי על מערכות התחבורה הציבורית בארץ הזאת.

ובעיקר הרכבות.

בבוקר תפסנו אוטובוס ישיר ל-TAKAYAMA....... אבל זה כבר בפוסט הבא

וגם כאן