לפני שיצאנו לדרכנו ביום האחרון בקיוטו, פגשנו שוב את התופעה המסקרנת הזאת שנקראית "פקיד קבלה יפני".
T קיבל בדוא"ל מסמך שהיה עליו להדפיס, לחתום עליו ולהחזיר, והוא ירד לקבלה של המלון שלנו כדי לבקש מהם סיוע בעניין.
כשהוא דיבר על הדפסת המסמך היה פקיד הקבלה חייכן ואדיב ונתן לנו כתובת דוא"ל אליה לשלוח את המסמך המיועד.
אבל כשביקשנו את הסריקה, נתקלנו בפנים אטומות, מעט מבוהלות.
מצאתי באפליקצייה הגוגל טרנסלייט המבורכת (google translate) את המילה ל"סריקה"
スキャン או Sukyan (אם מישהו מכם יזדקק לה מתישהו 😉) וראינו שהוא הבין מה אנחנו רוצים.
אבל.....
לא היה לו מושג איך עושים את זה.
שלושה פקידי קבלה ושני מכשירי מדפסת/סורק/פקס (תוצרת canon כמובן, היפנים משתמשים רק במוצרים תוצרת יפן) לא הצליחו במשימה ונראו מאד אובדי עצות.
זה לא היה חלק מהפרוטוקול הרגיל שלהם, וזה בלבל אותם מאד.
ניסינו להרגיע אותם ולומר שזה לא נורא דחוף לנו, אבל מרגע שיפני (ועוד כזה שתפקידו לתת לנו שירות) מקבל משימה, הוא לא יעזוב אותה.
הובטח לנו שעד סוף היום המסמך החתום אכן ייסרק ויישלח אלינו לדוא"ל - וכך היה.
תוך שעה מרגע שיצאנו מפתח המלון, קיבלנו את המסמך הסרוק המבוקש.
ביומנו האחרון בקיוטו התחלנו את הבוקר במקדש נאנזן-ג'י (Nanzen-Ji temple), מקדש זן בודהיסטי (zen buddhist) משנת 1291.







משם המשכנו לאורך מסלול שנקרא "שביל הפילוסופים" (Philosophers walk) שעובר לאורך תעלת מים ומגיע עד למקדש ג'ינקאנקוג'יצ'ו



מקדש ג'ינקאנקוג'יצ'ו (Ginkankujicho temple) היה מקסים!
בהיותו ממוקם בצמידות לצלע של הר או גבעה, הגן שלו המשיך במעלה המדרון והשקיף על קיוטו מלמעלה.....
מצאתי שם בריכת מטבעות (כלומר - שאנשים זורקים מטבעות לתוכה)


וחרוט חול בגן החול שנראה כאילו מישהו רוקן דלי ענק על החוף.......

נוף מרהיב של קיוטו

משעולים מקסימים בגן שהוא בעצם יער קטן


גן חול....



בזאת סיימנו עם המקדשים של קיוטו (ולא ראינו אפילו מחציתם!).
בערב הסתובבנו שוב בעיר עצמה ואזור פינטוצ'ו השוקק, ונכנסו לחנות כלבו ענקית בשם דאיימארו, שם כמובן הדבר היחיד שעניין אותנו היתה קומה מינוס אחת: קומת האוכל: (Daimaru department store - food floor)
אנחנו מבקרים בקומות האוכל בחנויות כאלה בכל פינה בעולם שאנחנו מגיעים אליה. ואף פעם לא מתאכזבים. זה סוג של מוזיאון מבחינתנו....





ואלה רק פריטים נבחרים. גם ככה הפוסטים האלה מתארכים ומתארכים.............
ובנימה מעוררת תיאבון (או לא ) זו, השארנו את קיוטו מאחורינו...............
ביי ביי קיוטו הנפלאה, till we meet again.................