אני לא מבינה את זה, באמת שלא , בזמו האחרון לכל החברות שלי יש חבר ,מישהו שהן אוהבות ורק אני נשארתי לבד.
זה כאילו כשיש לך חבר אז את מבלה איתו הרבה זמן ובוא נודה כשכולן יוצאות ביחד עם חברים שלהן הן לא צריכות גלגל שלישי (אני).
אני לא נואשת לחבר , אני רוצה אהבה אבל אני לא מוצאת אותה ,הרבה אנשים אומרים לי שאני ממש יפה,שיש לי גוף ממש יפה ושהעניים שלי ממש יפות ואם אני ארצה אני ישיג כל אחד אבל בוא נודה זה לא עובד ככה ,אני לא יכולה לבוא לאיזה מישהו שאני רוצה ולהגיד לו "אתה נראה טוב ,אני רוצה לצאת איתך", זה הרבה יותר מסובך מזה.
בתקופה האחרונה הרבה בנים ניסו להתחיל איתי אבל זה לא זה.. אני לא מרגישה את זה , אני לא מרגישה את הפרפרים בבטן וכול פעם חברות שלי אומרות לי תנסי אולי ילך משהו אבל אם אני מהתחלה לא מרגישה את התחושה הזאת , את ההתרגשות הזאת מהחיבוק שלו מהמגעה שלו אז זה לא יעבוד .
ברור שכול אחת רוצה שהבן זוג שלה יראה טוב אבל חשוב גם האופי , חשוב שהוא ישמח אותי ועם אין את הקליק הזה בהתחלה גם לא יהיה את זה אחר כך.
כשהייתי בכיתה ט' ניסיתי לשנות את עצמי כדי שמישהו שאהבתי יקבל אותי אבל אז הרגשתי לא שלמה עם עצמי ,הוא היה צריך לאהוב אותי בגלל מי שאני.
ועוד דבר שמפריע לי להתאהב או נגיד ככה למצוא אהבה זה בן אדם מסוים, בקצרה הוא אהב אותי אני לא אהבתי אותו ניסינו לא הלך, (ושתבינו זה קרה לפני שנה) הוא עדיין ממשיך לאהוב אותי ומספר את זה לכולם ככה שחבירם שלו שהיו דלוקים עליי לא יכלו לעשות עם ההדלקות הזאת כלום כדי לא לפגועה בחבר שלהם ובצדק, אני מוכנה לוותר על כול בן בשביל חברה כי טובה שלי וזה הדדי ,
בקיצור אני לא מחפשת חבר ואני בטח שלא נואשת לחבר אבל כול אחת רוצה להיות נאהבת ולאהוב .
אני פשוט לא יודעת מזה אהבה ,אני מאוד חשדנית ומאוד ביקורתית כלפי הסובבים אותי ואלה הן הסיבות העיקריות שאני פוסלת כול כך הרבה בנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.PRIMADONNA
