...And here, at last, I discover a strange truth

כמו שניתן היה לשמוע במופע "תעלולי סקפן", זהו שיר פתיח..אהה..פוסט פריקה.

חיוך קטן. תקווה שלמה.

רצון להצית עולמות.

ראש נקי. לב אוהב.

בוהק של תכלית טהורה.

אדיבות מתונה. נחמדות אין-קץ.

להיות חביב על הבריות.

סיפוק מזערי. שובע מיידי.

להיות מאושר במה שיש.

חיבוק עוטף. נשיקה מלטפת.

סימנים של אור וזוהר.

פיוס גדול. שנאה מאוסה.

הקו שמפריד בין הרגשות.

ברכת שלום. אכפתיות על אש קטנה.

נימוס אלמנטרי זהו שם המשחק.

חלום מענג. מציאות קודרת.

אופטימיות היא לי דרך ארץ.

עיניים פקוחות. ראש גדול.

כי אדישות אינה כלי על הלוח.

פנים כחולים. לב אדום.

התמימות איבדה את דרכה.

~~~

להתפכח מהחיים זו הארה של פעם בהרבה זמן.

אני שמח שנפקחו עיניי עכשיו ולא בעוד שנה.

אני מאושר בחלקי. תמיד - אשאר אני.

על כן - התרופה הכי טובה בשבילי היא הזמן, הכתיבה, הנגינה והמשפחה.