זהו סיפורו של ליצן חמוד למראה ומאופר למשעי.
הליצן היה קם בבוקר בקריאת השכם של עלות השחר.
היה חולץ עצמותיו, בודק שכל חלק בפניו במקומו מונח.
ניגש היה למראה, מציף פניו במים, מסיר אפרוריות העייפות שנאגרה תחת כובד עיניו ומגיף הראי הצידה.
כקונה מפולפל בשוק חד-גוני, היה בוחר הוא את מסכת פניו שתכנן להרכיב להמשכו של יום עצל זה.
לבש החיוך, הבריק האף האדמומי, שרטט את קווי המתאר של האושר, כאומן אשלייה שהגיף הוילון מעל התרמית.
בסומק לחייו היה מפגין את ההתרגשות הסמויה;
בלובן פרצופו היה מקרין הרתיעה הטבעית מנפלאות היום;
באפו הסגלגל היה מסליק את כאבו האינסופי.
יצא הוא לרחוב, מצויד בצחוק מתגלגל ובמראה מלבב.
מעביר טפיחה על גבו של הלך אקראי, קורץ בעליצות לעובר אורח מסתורי.
פתח את ליבו לרחשי הסביבה, הזקיף אוזניו לכל החפץ שבאדם.
מטפחת מנוקדת, מוכתמת בצבעים. מטפחת חלקה, בגוונים נועזים.
עם כל סדק שסותת על פרצופו, היה מחפה אותו בעוד אבקה צחורה. עם כל דמעה שזלגה, היה מכסה השביל שנוצר עם מסכה מגולפת בצורה מרטיטה.
עם הנץ הלבנה, היה טומן החליפה עם שאר בגדי השרד, תלויים בין שמיים וארץ.
היה מותיר אותם לפרפר מהקולב, בעוד שהיה מסיט הדלת עליהם בחשיכה גוברת.
קילף שכבה אחת מעליו, ובצער דמע מעיניו האפרוריות;
הסיר כל זכר לאושר ושמה מזוקקת והציב אותן על המדף, בצנצנת חמוצים.
קבר עצמו בכר מיטתו, עצם עיניו בכבדות ונתן לחלומותיו להשיטו בים כמו רב חובל בין תהומות השכחה וערפילי השקיעה.
שחרר שלשלאותיו מעליו, שהחלידו ממשקעי החיים שהחליקו את פני מעצוריו הגשמייפ
והפליג הלאה.
-~-~-
נוח על משכבך רובין וויליאמס, אתה תחסר לי עד מאוד.
בלכתך תקעת יתד בעלת אמירה כבדה על החיים. אמירה שקובעת נחרצות- רב הנסתר על הגלוי.
-~-~-
ממליץ למי שיכול לראות את הסרט הבא כדי להבין את כובד האמירה שרובין וויליאמס הטיל בלכתו:
http://m.imdb.com/title/tt0472582/
http://www.fvquotes.com/wp-content/uploads/2014/02/Quote-Life-Robinwilliams-Famousperson-Alone-Quote-.jpg
http://wac.450f.edgecastcdn.net/80450F/screencrush.com/files/2012/06/robin-williams-worst-pre-fame-jobs.jpg
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט