כבר לא כל כך תמימה.

הנושא החם עכשיו זה שינויים, מסתבר.

בלי לקרוא תיגר על מפעילי ישרא, אבל.. לא כל בלוג פה התחיל משינוי?

שלי התחיל עם השינוי עם ק'. מילדה תמימה ובתולה לילדה בתולה שעברה דבר או שניים בחיים.

אחר כך עם השינוי של ד', איש הזבל חסר הלב. שהפך אותי מילדה בתולה שיודעת דבר או שניים לגוש טינופת שבוכה כל יום ובתולה ועברה יותר מדי ב18 שנותיה העצובות.

המקום ננטש לכמה שבועות כל כמה זמן בגלל שאין שינוי.

וחוזר לדרכיו כשאני מחליטה שדי עם ההתעלמות, אני צריכה את הכתיבה.

לא רק בשביל הנפש, אלא בשביל הסדר שלי.

אחרי שסיימתי את י"ב היה לי חשוב לדבר רק עם 2 אנשים שבאמת השפיעו עליי. ק' כמובן. והמורה שלי לספרות קולנוע.

מורה מדהימה. ואני לא זוכרת מה הביא לסוף השיחה,או מאיפה היא התחילה. אבל אני כן זוכרת מה היה הדבר האחרון(בערך) שהיא אמרה לי.

" אל תפסיקי לכתוב" 

כי זה משחרר,ועוזר,ומסדר את הראש,וגורם לך לחשוב על פתרון,ועוד משהו לעשות שאת אוהבת, אז למה לא?

אז הנה.

אני כותבת.

לא ברור מה, אבל כותבת.

לילה טוב :)