אני מתביישת בעצמי,
אני אפילו לא רוצה להזכר ביום הזוועתי הזה!
התחלתי את היום בצורה טובה, ועוד חשבתי שאני אפילו לא אעבור את ה500 כי בבית ספר אני לא אוכלת בבוקר שתיתי תה ואכלתי פריכית עם כפית גבינה 1% ולא הייתי רעבה או משהו ואז אמרתי לעצמי טוב את גם הולכת לעבודה ישר אחרי הבית ספר עד 7 את לא בבית ופשוט שם אל תאכלי לא משנה איזה טעימות יהיה! (אני עובדת בחנות כזה של תבלינים, פרות יבשים, אגוזים כלים וכאלה).
הרגע העצוב הגיע שביטלו לי את השעה האחרונה אז הלכתי לחברה שלי שגרה ממש ליד העבודה שלי ושם אכלנו צהריים...פתאום הייתה לי מעין הרגשה שאם אני לא אוכל אז היא תחשוד ואז היא תספר לכל שאר החברות ואני ממש לא רוצה שוב שיחות של את רזה תאכלי זה לא בריא! אז אמרתי לה שתכין גם לי שניצל תירס...היא הכינה 2 לכל אחת בתוספת קטפוש בצד...בזמן שחיממנו את השניצל בתנור (לפחות לא מטוגן!) היא אכלה קרונפלקס עם חלב ואיכשהו נגררתי גם ואכלתי גם! פאקינג 2 שניצלים וקורנפלקס!
כבר הייתי מאוכזבת מעצמי כל כך!
ואז הגעתי לעבודה..
זה עוד היה הרגע הטוב שביום הזה..
בהתחלה עברתי לע יד הטעימות והתעלמתי, החזקתי את עצמי!
אבל אז...קראו לכל העובדים לבוא להרמת כוסית לחג
יצאנו החוצה ואני רואה שולחן ענק מלא בבמבה,ביסלי,ציפס,נאצוס+דיפ,עוגות,עוגיות ומלא שתייה (Eולה,ספרייט,מיץ וזה ומיץ זה..)
הרגשתי שאני עומדת למות...
התחלתי לנסות לחשב אם אני אקח במבה אחד ו2 נאצוס אולי זה יהיה בסדר?
בסוף לקחתי עוגיה אחת ו2 במבות הרגשתי די מאוכזבת אבל ידעתי שאני יוכלה ליפול יותר..
ואז הנורא מכל קרה
הייתי בקופה והכניסו את האוכל לבפנים
לעובדים שחזרו לחנות ולא הספיקו לאכול ממש
אז שמו את זה בקופה ממש לידי
וכמו ילדה קטנה התחלתי לאכול הכל מהכל!
ניסיתי לעצור את עצמי אבל אל הצלחתי...
ברגע שקראו לי לעשות משהו רצתי ישר רק להתרחק מזה!
אני לא מאמינה ששוב האוכל שלט בי ולא אני בו...
מאוזכבת מעצמי ברמות אחרות
מקווה לקום מחר ליום טוב יותר ופחות מפתה..
לצערי גם מחר אני בעבודה, אני רק מקווה שלא יהיו הרבה טעימות מגרות או עוד הרמת כוסית מפגרת!
מקווה שלכן היה יום טוב יותר (טוב בעצם כל יום הוא יותר טב מהחרא הזה..)


