| 10/2012
תאונה,גורם משתנה בחיים שלי...
ברשימה קודמת שכתבתי ופרסמתי בבלוג,תיארתי את חויית הנהיגה שלי כארוע חברתי וכחויה של הסתכנות מתוך בחירה,שבכל נסיעה שלי, כנהג במכונית,אני מועד לפורענות.גם סיפרתי שברזומה שלי כנהג,רשומות כבר שלוש תאונות,הראשונה שבהן,אני מודה בהזדמנות זו,שהיא גם המשמעותית בשבילי כחומר למחשבה,נגרמה באשמתי,כשפגעתי בחוסר זהירות,עם מכוניתי במכונית אחרת.אני זכיתי ונחלצתי מן התאונות ללא פגיעה בגופי והמשכתי לנהוג במכוניות כאילו שלא אירע דבר,כל שנותר לי מן התאונות,זה זכרון,וציפיה סבירה לבאות.נראה ששיחק לי המזל לטובתי,זו המחשבה שיש לי כהסבר.עכשיו אני מהרהר לעצמי תוך כדי כתיבה,בתפקיד שממלא המזל בתאונות,יש מי שמזלו בוגד בו והוא נידון למיתה,לא עלינו.אחר שנהג במכוניתו החדשה,נפצע ומזלו משחק לו,הוא מחלים מפציעתו,ושב לשגרת חייו,ואילו חברתו הטובה שישבה לצידו במכונית,במרחק של נגיעה ממנו,דוקא נפצעת קשה,למזלה הרע,ונותרת נכה לכל ימי חייה.אז אני לא נהרגתי ולא נפצעתי וגם לא נותרתי נכה,וזה בינתיים.הסכנה שזה יקרה לי שוב תולה עדיין,לנגד עיני.בקיצור,תאונות בין מכוניות הן רעה חולה וסכנה שמתלווה כצל קבוע לחויה של הנהיגה,ואיך שאני מסתכל על זה במבט ראשון,תאונה תמיד נגמרת רע,אם אין נפגעים,אז יש נזק,בינתיים זכיתי וחוויתי את הסכנה שבנהיגה,כשתי תאונות נוספות שהייתי מעורב בהן במהלך חיי,לא באשמתי,לשם שינוי.עכשיו זה משונה לי לחשוב על עצמי,ולומר כאן,שאני רשאי לראות את עצמי כבר מזל.שהיה כדאי לי לחוות תאונה,זה נשמע כל כך מטופש ובלתי מתקבל על הדעת,לעולם לא ניתן לדעת כיצד תסתיים תאונה,שמעורבות בתאונה בין מכוניות יכולה לשמש אותי במחשבותי,כארוע שאני מתאר כמשמעותי וכציון דרך בחיי,אבל זה מה יש,וזו אמת אחת גדולה בשבילי שכבר מלווה אותי במחשבותי משך שנים רבות ומובילה אחריה את כל האמיתות האחרות שיש לי,אצלי המעורבות הראשונה שלי בתאונה,הסתיימה כל כך אחרת ממה שמקובל לצפות שיקרה בתאונות,וזה בנוסף לנזק שנגרם לשתי מכוניות,אני לא נהרגתי בתאונה,כאמור,ולא נפצעתי,ולא נותרתי נכה,בינתיים,ואפילו אין לי זכרון של מכה מכאיבה שקיבלתי בתאונה,לזה אני קורא מזל.הגנה אחרת אין למי שנוהג מכונית בכביש.אני קיבלתי ביחד עם המכה שספגה המכונית,כעין זכות חד פעמית שמספיקה לי כהשראה שיש לי,למחשבות על עצמי,לכל החיים שלי,להנות ממגע מפתיע של חסד בנפשי,וממזל מטורף שאין דומה לו,שכאילו הגיח אלי בכח,מעולם אחר,מגע בין מכוניות בתאונה מלווה בפרץ של אנרגיה,שפרץ לתודעתי בכח של פגיעה שספגתי בתאונה בין מכוניות ביחד עם חבטת פח עזה שנשמעה באזני ושיחק לטובתי כארוע מוחי מתגלגל,עכשיו אני רואה זאת כך,כחלון של הזדמנות שנפתח לפני,וכגילוי של גורם משתנה בחיים שלי.עד שגרמתי לתאונה לא חשבתי על עצמי שאני זקוק לשינוי בחיי ודרך אחרת לחולל שינוי לא ידעתי וכבר בתאונה הראשונה והיחידה שגרמתי ומימשתי את הפורענות שהייתי מועד לה,גיליתי את עצמי,ואת הצורך שלי בשינוי.בליל שישי אחד שבתי בנסיעה לביתי מבילוי במועדון של פנויים.בסמוך למשרד הרישוי פגעתי במכונית שעמדה לפני רמזור.אחר כך מיהרתי לביתי והלכתי לישון.חלפו כשעתיים לערך,כשהקיצותי לפתע משנתי.לראשונה בחיי חשתי צורך לדבר עם מישהו.עד אז לא חשתי בצורך כזה ושוב לא חשתי לאחר מכן.מעולם גם לא חשתי עצמי כל כך בודד,והיתה לי מן הבנה עמומה שאני במצוקה נפשית...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
