אני לא רוצה להיות מישהי שאני לא כדי לרצות אחרים. אני מוצאת את עצמי ממש מבולבלת כל הזמן!

כי הנה דברים מתחילים טיפה להסתדר, וכן אני פוחדת להגיד את זה כדי ששום דבר לא ישתבש. אני חוזרת להיות חברה של בנות שמכרו אותי בשנייה לפני חצי שנה ושישבתי שבועות בבית ובכיתי בגללן.

מצד אחד למרות שאני מנסה להיות טיפוס שלא נוטר טינה מה שהיא עשתה עדיין מהבהב לי במוח כמו נורת הזהרה, ומצד שני יש רגעים שאני מרגישה יותר מידי חברה שלה עד כדי כך שאני מתנהגת לא כמוני.

היום מישהו ממש חמוד התחיל איתי, הוא היה נחמד ומתוק ובגלל שהיא פעם הייתה איתו, ובגלל שהיא ביקשה ממני הייתי ממש מגעילה לאותו הבחור.

רק ברגע שהוא הסתובב והלך התחיל לצרום לי טיפה בלב.

זאת לא אני! אני בן אדם נחמד לכולם, לא שופט. למה הייתי רעה אליו בגלל שהוא הסתכסך עם חברה שלי על הדבר הכי שטותי בעולם?

אני גם לא יודעת מה אתה רוצה. מתי שלא בא לי אתה מתקשר, מתי שאני מצפה שתדבר איתי אתה לא שולח שום הודעה, ומתי שאני בכלל לא חושבת עלייך שום דבר לא מתקדם.

אני רק יודעת שאני רוצה להשאר אני, ושאנשים יאהבו אותי בזכות זה.