יש משהו בקיץ, בתקופה הזאת בשנה שדברים פשוט מסתדרים מעצמם.
אני מפחדת לדבר כי אני מפחדת שאני אגיד שטוב ואז דברים ייהרסו
אבל דברים כן הסתדרו בזמן האחרון ויותר כיף לי.
אין כבר בצפר מה שאומר שהימים התחילו להתבלבל לי כמו שקורה בקיץ שאין מערכת שעות. אני ישנה יותר, הכל יותר ספונטני
ולמרות כל הבגרויות אני נהנת ללמוד עם חברים, לחרוש עד הלילה ואז לצאת לאיפשהו להתאוורר.
אני לא רוצה גם להגיד שום דבר עלייך כי אני באמת לא יודעת מה קורה. רגע אחד אני מחליטה שזהו, שזה מטומטם שאני בכלל חושבת על זה
ורגע אחרי אתה מתקשר ואומר שאנחנו חייבים לשבת ולהפגש ושאתה מתגעגע. אני כל הזמן מפתחת ציפיות ואז כועסת על עצמי אז בנתיים אתה ידיד טוב...
חוץ מזה הדברים הכי קטנים נהיו כייפים פתאום. אני ממש נהנת ללכת לאכול אצל סבתא בשישי למרות שאנחנו עושים את זה מאז ומתמיד, אני נהנת אפילו ללמוד לבגרויות!
יודעת שזה הולך להיות לא קל בעקר עניין המועדי ב שאני עושה.
אבל יהיה טוב
שמש בחוץ!
