כשמתקרבים כל כך לבן אדם הצער שלו הופך להיות הצער שלך, המחשבות שלך מתמלאים במחשבות עליו, בזמן שהמחשבות על עצמך מצטמצמות.

זה לרצות בקרבה שלו, להיות בדאגה אליו, ולרצות שתמיד ירגיש טוב.

הוא פשוט הופך להיות כל כך יקר לך. 

♥

הדשא של השכן לא בהכרח יפה יותר, אם נבדוק טוב נגלה שכולנו באותה סירה, רק ההבדלים הוא היחס לכל דבר, לכל מצב בין כל מקום למקום בסירה, וזה מה שיוצר את השוני בין כל דשא לדשא :)   רק לעבוד על היחס למציאות וזה משנה הכול :)

לא להאמין פשוט לא להאמין מה שמתגלה כשמתעלים מעל המכשולים ומעל האגו שמתגלה בקשר עם השני, 

קרובבבב לבבוותתת עצוםםםם, התקרבות ששווה לעשות בשבילו כל מאמץ, מאשר לסגת אחורה בגלל המכשול שצץ...

תמיד אפשר להתחיל מחדש עם כל חבר, אף פעם לא מאוחר, לזרוק את המצב הישן ולהתחיל כל פעם מחדש זאת הגדלות הכי מיוחדת שניתן לנו אפשרות לנהוג כך, רק לזכור מה חשוב בחיים להתעסק בקטנות בכול השטויות או לזרום, לסלוח, להתגבר...

הקשר הזה הופך להיות כל כך הדוק ממש הרגשה שהחבר חלק ממני, ממש משפחה.

לא שווה להרוס שום קשר, ולפגום באזשהי קרבה ...הכול תלוי ברצון לאיחוד...

תודה תודה...להנהגה עליונה שנקראת אהבה, הפשעים זה מתנה אחרת לא היה במה לכסות עם אהבה ♥