לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2012

פרק ראשון :


קודם כל אני רוצה שתדעו שאני לא מבינה בבלוגים ואיפה כותבים והכל אבל אני כן מבינה בכתיבת סיפורים , האמת היא שבהתחלה לא רציתי לפרסם את הסיפורים שלי כי הרגשתי שזה עיניין אישי אבל עם השינוי בגיל החלטתי לעשות כמה שינויים בחיים.
אני באמת באמת מקווה שתאהבו ואני מבקשת - בבקשה לא לקחת מפה סיפורים !
קריאה מהנה :)
____________________________________________________________________________________________________________

לגור עם מפורסם.
היי , קוראים לי היילי אני גרה בישראל ומאוד חברותית מתחברת לאנשים , אני ילדה שבאה ממשפחה מקפידה אבל כיפית בו זמנית ... כן כן יש דבר כזה .לאמא שלי קוראים ג'סיקה ולאבא שלי קוראים ג'ורג' (כמו שהבנתם כבר אנחנו ממוצא אמריקאי)
משפחה מקפידה זאת אומרת שאני חייבת להסתובב עם בגדים הולמים ולא כל מה שנכנס לאופנה נכנס גם לארון שלי , לא אני לא פרינססה שהולכת עם שמלות נפוחות וכובעי נוי (איככ) אני גם הבנאדם האחרון שזורם עם בנים,ואני שמחה שגדלתי על חוקים כאלה בבית כי הם שמרו עליי מהרבה דברים (לא ניכנס לזה עכשיו). לעומת זאת משפחה כיפית משמעותה שאנחנו תמיד נהנים ואמא שלי מרשה לנו מיליון דברים שלאחרים לא מרשים אז אנחנו לא סובלים או משהו , זה דווקא באמת שווה את זה.
יש לי חברות טובות בבית הספר,  אנחנו סוג של חבורה של 12 בנות שכולם יודעות הכל אחת על השנייה ועוזרות אחת לשנייה , תאמינו או לא זה עובד !! אנחנו תמיד נפגשות וכולם חברות של כולם...כמובן שיש לפעמים מריבות(ועוד איזה מריבות) בתוך הקבוצה אבל תמיד משלימים בסוף.
כל הסיפור הגדול שלי התחיל מבוקר אחד בהיר של תחילת השנה...
 " היילי קומי כבר אבא רוצה לקחת אותך לבית ספר ואת גם ככה מעכבת אותו לעבודה" שמעתי את קולה של אמי מהדהד בין חלומותיי.
 "אוחחח טוב רגע" מלמלתי באי רצון וקמתי לאיטי.
שמתי חצאית ג'ינס חדשה שאבא הביא לי מהחנות שלו, חולצת בית ספר ,נעליי סניקרס ,תיק על הגב שהיה לשם שינוי מאורגן כבר מאתמול .
נתתי ללחיי נגיעות סומק בקושי ומורגשות , הבטתי פעם אחרונה במראה "בסדר ליום הראשון של השנה" חשבתי לעצמי ורצתי במורד המדרגות.
את כוס התה שלי לא הספקתי לשתות , אז לקחתי אותה איתי לרכב.
נכנסתי לרכב ונסענו , כשהגענו לא היה אף אחד בחוץ כי איחרתי .
"יום לימודים פורה" אמר אבא
-"תודה" השבתי , והוא החל לנסוע בחזרה...

יצאתי מהרכב והתחלתי לרוץ לכיתה בראשי מחשבות על איך תתחיל השנה , משעממת כסדרה ? לא ציפתי למשהו מעניין במיוחד ...
תוך כדי מחשבותיי ומפיזור הדעת לא שמתי לב לאיש ההולך לפני . זאת אומרת , עד שנתקעתי בו.
התנגשתי בו בחוזקה וכמו כדור המתנגש בקיר עפתי אחורה .
"אחחחח" ליטפתי את מצחי.
"אני מצטער לא שמתי לב" הוא האשים את עצמו ולא את הרשלנות שלי.
"זה בסדר..." מלמלתי וקמתי.
 הוא היה עם משקפי שמש וכובע של ז'קט שהצאורון שלו כיסה גם את פיו ואת הצוואר שלו בו זמנית.
"אתה לא לומד פה ,נכון ? "
"איך את יודעת ?" הוא שאל די המום.
"להתחיל למנות סיבות ? " שאלתי תוך כדי מצביעה עליו ועל הסביבה
"הבנתי ... אני לא נראה הכי אזורי , אה ?"
"לא ממש" הצדקתי את מילותיו. "אז מה אתה עושה פה אם זה לא ללמוד?" שאלתי אותו
"זה עיניין די פרטי" הוא אמר ומשכתי בכתפיי.
 "אמממ" הוא נראה מתלבט אם להגיד משהו. "את יודעת איפה גרה היילי מלכה ? " לבסוף הוא שאל.
"למה?" שאלתי בחשדנות , לא מסגירה את עצמי עדיין לאדם שאני לא מכירה.
"כבר אמרתי לך , עיניין פרטי ..." הוא תירץ.
"אני היילי מלכה" הצגתי את עצמי בפחד והתחלתי להתרחק קצת.כנראה שהסקרנות גברה על החשד שלי.
"יאווו נו למה להיות כאלה חטטנים ? אם אני אומר שזה עיניין פרטי אז למה לנסות לעבוד עליי שזאת את?! אני כבר יודע שהיא לא הגיעה"
התעלמתי מדבריו , כבר חשבתי שזה איזה משוגע , אבל הרגשתי משהו מוזר כלפיו , ניסתי להתעלם גם מזה ולהתמקד בלתת את הספיד שלי לכיתה.

~הילד הלא מזוהה~
ראיתי את הילדה שלא הכרתי רצה , מה אני יעשה לה ?! היא לא צריכה לדחוף את האף לעיניינים שלא שלה.
לפתע באה אליי הסגנית ששאלתי אותה מקודם לכיתתה של היילי זאת שאמרה לי שהיא לא הגיעה.
"אווו אני רואה שמצאת אותה כבר" היא נראתה שמחה בשבילי והצביעה על הילדה שרצה לכיתתה
"מה?!?! אב...אבל אמרתם לי שהיא לא הגיעה !!" כעסתי כל כך.
"האיחור היה איחור רציני אז הסקתי מזה שהיא לא תגיע,טוב אני צריכה ללכת" היא אמרה בפשטות והתקדמה לאחד המבנים.
שיט שיט שיט !!! עכשיו אין סיכוי שהיא בכלל תנסה להקשיב לי "אוווחחח !!" בעטתי באחת הפחיות שהיו זרוקות על הרצפה בעצבים.
טוב אני חייב לנסות ...אין מה להפסיד.
התקדמתי לכיתתה של היילי ונקשתי בדלת ,שלוש נקישות קלילות שלא הסגירו את עצביי.
הדלת נפתחה והמורה שלה עמדה על הפתח.
"אני צריך את היילי לעיניין דחוף" אמרתי בראש כפוף בלי להסתכל בפנייה
היילי כנראה הבחינה שזה היה אני ואמרה למורה שהיא לא יכולה לצאת.וחוץ מזה עוד פחות מחצי שעה יש הפסקה וכולם יצאו.
המורה התכוונה לסגור את הדלת בהבנה אבל עצרתי אותה
"זה לא צחוק ולא יכול לחכות אני צריך שהיא תצא עכשיו זה עיניין אישי .לא נוכל לדבר על זה אם אנשים יראו אותנו" אמרתי לה , המורה ניסתה שוב לבקש מהיילי לצאת בכל זאת . אבל כנראה שהיא הייתה מפוחדת לשמע איך שהצגתי את העיניין המסתורי
 או סתם לא רצתה לראות אותי שוב אחריי שצעקתי עלייה המורה ניסתה שוב עד שנמאס לי מלחכות פרצתי לכיתה וידעתי שאת הצעד הבא שאני עושה לא רציתי לעשות , אני יודע. אני חייב ואין לי ברירה.

~היילי~
הוא הוריד את משקפי השמש , את הכובע וקרא "זה-רציני-אני-צריך-לדבר-עכשיו!"
זה היה המפורסם לואי סלבסטר מארצות הברית , הנער הכי מפורסם היום בעולם זה שעומד כפוסטר על עשרות מיליוני קירות של בנות בעולם , הזמר והרקדן הזה שרואים רק בטלוייזיה מה לעזאזל הוא עושה בבית ספר שלנו ? איך הוא בכלל הגיע לישראל בלי שישימו לב ?? ובכלל מה אני קשורה אליו ?!

התחילה ההמולה בכיתה , זה היה נראה כמו קבוצה של שלושים מעריצים שמשתגעים, זה היה מטורף .
ידעתי שהדבר היחיד שישמור למורה על הקול ועל השפיות של הילדים זה שאני אצא מהכיתה והוא יבוא אחריי , גם ככה הייתי סקרנית להבין מה הולך פה.

_________________________________________________________________________________

ועכשיו להודעה שלי :)

זו רק ההתחלה מחכות לכם הרבה הפתעות , אני באמת מקווה שאהבתם וממש ממש חשוב לי שתגיבו בבקשה .
אני מקווה שהכל מובן .
את המשך הסיפור אני יעלה בקרוב , תלוי באם יהיו פה מספיק בנות שזה באמת מעניין אותם.

יומטוב







































































































































נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 3/10/2012 16:08  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)