נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

"אז הנה הכרטיסי טיסה שלכם .... לואי , הבטחת שתשמור על היילי הכי טוב שיכול להיות , אנחנו סומכים עלייך .

היילי הלאויי שהיינו יכולים לבוא איתך , נבוא לבקר שמרי איתנו על קשר יומיומי אל תעלמי לנו שם ברחובות ניו יורק ."

כמו שאתם מבינים לואי ואני בדרך לניו יורק , אני מודה שזה הדבר הכי מלחיץ שהיה לי , לעזוב ככה את החברות , משפחה , הכל ! בשביל ... האמת היא שאני לא ממש יודעת בשביל מה .

"חחחח אני לא ייעלם אמא , ותפסיקי להוריד דמעות זה מביך אותי" עניתי לה

"אמא שלך רגישה ,אין מה לעשות" אמא ענתה בצחוק

אני יודעת כמה אני יתגעגע ליעל ולכל שאר החברות , מה אני יעשה בלעדיהם ?!!

כשהודעתי להם על זה הם חטפו שוק ! הם לא רצו להאמין ולא יכולתי להסביר להם למה אני בכלל עוזבת (חוץ מליעל) , הבטחתי לאמא שאני לא לוקחת סיכונים .

גם ככה זה בטוח יתפרסם תוך חודשיים מקסימום , אני כבר רואה ב"רוח הקודש" שלי את כל הפאפארצי הרכלנים מחכים בשדה תעופה ללואי ואיך שהם יראו ילדה הם יתחקרו את הסבתא רבתא שלה עד שימצאו תשובה שתספק מזון טרי לעיתון שלהם.

"כל הנוסעים מישראל לקליפורניה\ניו יורק מתבקשים לעלות למטוס 774 ... תודה ! " שמענו את הכרזה

"זה הסימן שלנו ..." אמר לואי

אמא חיבקה את שנינו חיבוק חזק וללואי סידרה את הצאוורון כאילו הבן שלה , אבא לחץ לו יד ואז צחק(שלקח ברצינות את הלחצית יד) וחיבק אותו . וכמובן שגם אותי.

נפרדנו לשלום , רציתי לבכות ... אבל זה לא הזמן לשבש הכל , אני לא מאמינה שאני אומרת את זה משמחה או מעצב אבל ...- ניו יורק , הנה אני באה .

~במטוס~

"צריך להיות כזה משעמם במטוס?" שאלתי את לואי

"כן" גיחח לואי , " אבל לי יש שיטות מעניינות לעיסוק במטוס - לשמוע שירים"

"שיטט אין לי מספיק טעינה לשמוע שירים לנסיעה " התבאסתי ונאנחתי

"קחי" הוא הושיט לי את הפלאפון והאוזניות שלו

"לא ... למקרה ולא שמת לב יש לי פלאפון מתקופת האבן , בן גוריון היה מתקשר דרכו לאמא שלו כשרצה אוכל , זה היה הנייד של פרעה והשפורפרת של אדריכלוס ואפילו אין לי מושג מי זה אדריכלוס וכל זה מסיבה אחת ! - נתנו לי פלאפון גרוע כי ידעו שגם ככה אני יהרוס אותו , אז לבריאות ניידך , שמור אותו רחוק ממני "

"חח אל תדאגי אני סומך עלייך שגורלו לא יהיה כגורל הפוסטר שהיה בחדר שלך " הוא שם אותו ביד שלי

"יאווו אייפון חמש ?! חשבתי שיש רק S4 ! אתה מטורף ?! " הייתי המומה

"ואאא תנשמי , כולה אייפון ..." אמר בפשטות

"חמש , אייפון חמש .. אני מבקשת לתת לו את כבודו הראוי לו " 

"חחחח אווייש איתך שמעי שירים ותהיי כבר בשקט" הוא עצם עיניים וצחק עליי

"אתה עוד תתגעגע לחפירות שלי" 

"חח כן ברור ,כאילו שהייתי שורד חפירות של אישה" המשיך לדבר בעיניים עצמות

"ישלך מזל שבידי נמצא כרגע דבר קדוש , אחרת הייתי מחטיפה לך..." 

לאחר שמונה שעות במטוס , התעוררתי , רציתי להתמתח אבל לא היה לי מקום :\

עבר איזה דייל עם כוס מים ובטעות פגע בלואי שקם בבהלה .

"אויי סליחה אני ממש מצטער , לא שמתי לב " אמר הדייל בלחץ

"זה בסדר , לא נורא ... רק מים" הרגיע אותו לואי 

"אני אביא לך משהו לנגב את זה " רץ בחזרה

"מה את מחייכת לך שם בשקט ? " כנראה שלואי קלט את הגיחוך שלי

"כלום ... פשוט מעניין אותי איך זה להתעורר עם כוס מים קרים בפרצוף " לא יכולתי יותר והתפקעתי מצחוק ולואי גם

"לא נחמד ... בכלל לא נחמד , מניסיון " אמר לי

"חחחח XD פשוט היית צריך לראות את הפרצוף שלך!! ,  ישנת לך בשקט נפשך ..פתאום פלאאקק כוס מים קפואים לפרצוף קפצת מהמקום! " צחקתי

"חכי חכי , מחר על הבוקר ככה אני מעיר אותך ! " הוא אמר

" לאלאלאאאא !! זה לא אשמתי ! זאת לא אני ביקשתי את הכוס מים " נבהלתי שזה באמת מה שהוא יעשה

-"בבקשה אדוני הנה מגבת , ולילדה החמודה פה הנה הכוס מים שהיא ביקשה..." אמר המלצר הניח והלך 

"לא הכוס מים שלך , אה ? " לואי הסתכל על הכוס מים שביד שלו ואז עליי

"חחח נכון אני ביקשתי ממנו ממזמן , אממ אופס ? " הלך עליי :P

"הבנתי ... אז זאת הייתה השיטה שלך - לנסות להרוג אותי בבהלה על זה שאמרתי שנשים חופרות " חח איזה רעיונות יש לו

"חחחחח באמת ששכחתי מזה . טוב אתה רוצה להביא לי את זה ? " שאלתי אותו

"הייתי מעדיף לשפוך עלייך את זה אבל זה קופא לי בידיים אז קחי . " הביא לי את הכוס הקפואה וניגב את המים מעצמו

מישהו בעט בכיסא שלי מאחורה ואז גם עליי נשפכה חצי מהכוס שבאתי לשתות כמה שלואי צחק ... הייתם צריכים לראות את זה

הסתובבתי במהירות לראות מי זה היה וישר התעצבנתי !

"נוו אתה רציני ?! עכשיו אתה אחראי למצוא לי מגבת " 

"אופס מצטער ילדה יפה , אני פשוט רציתי להתמקם וזה היה בטעות " ענה לי ילד בעל עיניים כחולות ושיער שחור בערך בגילי במבטא צרפתי .

"חח עזבי אותו .. קחי את המגבת" לואי העיר לי לחזור למקומי ולא להציק לאנשים 

"שלא תעז ..." כבר הרגשתי את הצחוק שלו בא

"אוקיי , אוקיי אני יחנוק את עצמי מצחוק פנימי" הוא ניסה לשתוק ועדיין שמעתי גיחגוחים

"אם כבר מדברים על 'ילדה יפה' את כזאתי שנמסה לבנים שנדלקים עלייך ? " לא הבנתי את פשר השאלה

"לא , ממש לא .. אני האחרונה . למה ? " ניסתי להבין

"אם לא זה מעולה , למרות שאני לא מאמין שתשרדי בניו יורק ... הבנים שמה נחשים , גם אם תבטיחי לעצמך שלא תידלקי עליהם זה יקרה" התחיל להנחות לי

"אני שונאת את השטויות המפגרות האלה , הם סתם מסיחות את הדעת מדברים שבאמת חשובים אז אנמצב ..." הסברתי לו 

"פפחחח כן בטח , אני שם לך סטופר איך שנוחתים... או שאולי אפשר בעצם להתחיל אותו עכשיו" הזיז את הגבות כמתגרה בי והסתכל לכיון הילד שהיה מאחורה .

"מה ?!! היית מת !! " קראתי

"יאלה לכי לישון כבר מאוחר ... חלומות פז" הוא אמר

עצמתי את העיניים...

"ושלא תחלמי לי על כל מיני נערים " 

נתתי לו אוטומטית מכה בכתף תוך כדי שעיניי היו עצומות הוא גיחח , והמשכתי לישון ...