נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

היי , מה נשמע ?

שמעו , הסיפור הזה הולך להיות סיפור ארוך מאוד אבל מעניין מאוד ואני די בטוחה שאתם תאהבו אותו.

לעומת זאת היום אני חייבת לעשות פרק קצר , (סורי :\) בגלל שיש לי לטוס לישון וכבר עברתי את ההקצבת זמן שלי ויש לי מחר מבחן גדול ועוד יומיים טיול שנתי ולא הספקתי לארגן :O

קיצר הכל כלכך עמוס ודחוס לי לפחות לחודש הקרוב אפילו בחופשת חנוכה יש לי עוד טונה של דברים לארגן וללכת אליהם אז שוב - סליחה על העיכובים

אז אני מקווה שהפרק לפחות יעלה לכם חיוך כמו שאני תמיד מקווה שהוא יעשה.

טווב אז נתחיל ?

_____________________________________________________________________________________

קמתי עם ריח טוב באפי ... מישהו מכין משהו במטבח ופתאום היה בא לי כלכך לאכול  :P

לרגע חשבתי שזאת הייתה אמא אך ברגע שפקחתי את עיניי גילתי להפתעתי חדר אחר מזה שאני רגילה לקום בו.

עד שנזכרתי ...וואלה אני לא בבית.

התרחצתי במהירות , הרגשתי חשק כזה , ככה זה כשיש לך חדר רחצה משלך .

לבשתי חצאית חמודה חולצה ארוכה עם לבבות וסנדלים אדומות ואספתי את השיער עם סיכת קליפס.

ירדתי במהירות במדרגות הכנתי לעצמי תה , כרגיל עטפתי את הכוס בשתי ידי כדי להתחמם.

התלבשתי מהרגל של להתלבש בבוקר רק שעכשיו נזכרתי למה אני רגילה לזה - בית ספר !

מה אני יעשה ?! אני לא מכירה אפחד ואני שמעתי מיליון ואחת סיפורים על ילדים שעברו בית ספר והכל נהרס להם בחיים,עד כמה גרוע זה יכול להיות ?!

"שיטט..." לחשתי ביני לבין עצמי .

כאשר העובדת שבישלה הסתובבה אליי עם פרצוף לא מבין הבנתי שהיא שמעה את זה.

לואי ירד באנרגיות חיוביות תפס לעצמו חביתה שהיתה בצד ממה שהכינה העובדת בית , הוא בא להתיישב ואז שם לב בנוכחותי , הוא קירב אליי את הצלחת והלך להביא לעצמו חדש.

"לא ,לא, אל תדאג אני גם ככה לא אוכלת ארוחות בוקר " החזרתי לו את הצלחת

"באמת ??" הוא תמה

"כן,תתפלא אבל יש אנשים שלא אוכלים ארוחות בוקר" 

"מי?" 

"אני"

"אז כדאי שתתחילי" הגיש לי את הצלחת ועלה במדרגות

"סד!!! נו כבר ! זה או שאני לוקח אותכם לבית ספר או שתסתדרו לבד !" לואי צעק לאחיו

"אני בא אני בא ..." יצא סד בעל נעל אחת ושנייה חצי ברגל , רץ במורד המדרגות ומיד סובב אליו את צלחת החביתה והתיישב . 

חיכתי שיסיים ושנוכל ללכת,לואי הביא את המפתחות ובא לצאת רק שאז הסתכל על הצלחת המחוסלת.

"את רואה .. זה לא היה קשה אחריי הכל כן אכלת ארוחת בוקר" הוא אמר מלא סיפוק 

שתקתי וצחקתי . 

"זאת הייתה הצלחת שלה ?? " סד הסתכל על לואי בפה מלא .

"אוחח מפגר אחד ! " לואי התעצבן על אחיו 

"לא חשוב , נו זזים או לא ? " זירזתי אותם

סד אמר לי "סליחה" מהירה ותפס את ההזדמנות לברוח מלואי לרכב.

"היילי , לכי אל המורה הזאת אחר כך ותגידי לה שאת תלמידה חדשה היא כבר תסדר לך את הכל , אם היא תצטרך עזרה שתדבר עם אמא שלי " לואי הביא לי פתק ובו שם של אישה בכתב אנגלי. משום מה הכתב המחובר היה ברור.

התפלאתי שלואי לוקח על עצמו אחריות עליי גם בדברים הקטנים האלה כשיש לו יום עמוס כל-כך ובלאגנים אחרים בראש.כנראה שהוא בוגר יותר מסתם זמרים סנובים אחרים שמחתי על כך ... אולי זה בעצם מה שקידם אותו בדרך.

~ג'ק~

"ג'ון !! " קראתי לג'ון החבר הכי טוב שלי שראיתי מרחוק נכנס לבית הספר

"מה קורה גבר ? " ענה ג'ון נתן כיף חזק לג'ק וטפח לו על הגב בחוזקה

"אממ שמע ... " התחיל ג'ון להסביר משהו

"מה עשית הפעם ? " ג'ק הסתכל על ג'ון כאילו כבר ידע מה הוא הולך להגיד

"למה אתה ישר קופץ לעובדות ?! אולי זה משהו טוב שעשיתיי ! " כעס ג'ון

"מצטער , צודק ... דבר" התנצל ג'ק

"אני דיי ... שרפתי למנהל את הסיפריה שלו " אמר ג'ון באדישות

"מעשה טוב , אה ? ... " ג'ק ציחקק על ג'ון

"היי ! זה היה יכול להיות !! , קיצר יוצא שתשב לבד היום בכימיה , מצטער גבר " 

"אל תדאג לי , אבל פעם הבאה שאתה לא מצרף אותי אני כבר לא יסלח"

"אוקיי - מבטיח " ג'ון שם יד על צד ימין 

"כנראה שגם חכם במיוחד אתה לא ..." נאנח ג'ק בשקט והעביר את היד של ג'ון לצד שמאל

"אותו הדבר" ביטל ג'ון בניפוף יד "אהה ואם שוב תבוא לשבת לידך אחת מהמלחיצות שים את התיק שלי על הכיסא שוב"

"טוב סתום כבר , אתה הורס לי את המזל - תגיד אתה לא שרפת ספרייה או משהו ? "

"טוב טוב אני הולך " אמר ג'ון והתרחק

~היילי~

דיברתי עם הרכזת המלחיצה שדיברה אליי כמו אל דיסלקטית ולא עולה חדשה.

היא הסבירה לי לאיזה כיתה ללכת ואיך השיעורים מתנהלים פה לעומת ישראל , שם אם ידוע לכם או לא כמעט כל שיעור מחליפים כיתה ככה שההיתי צריכה לעמוד בזמנים.

קיבלתי את ספרי הלימוד כללים ועוד כמה דברים בסיסיים שאצטרך לדעת וזאת לא תהיה הפגישה האחרונה שלי איתה -,-

עמדתי מול הדלת שעלייה היה כתוב בלועזית "כימיה 4 יחידות " נשמתי עמוק ונכנסתי לכיתה.

עמדה שם מורה שהייתי נותנת לה לפחות 50 , בעלת שיער שחור אך מבט חייכני שהתאים לי ליום לימודים ראשון.

"אממ אני היילי מלכה..." לפני שסיימתי את המשפט היא מיד זיהתה את שמי .

"אוו היילי בואי בואי הכנסי " שמתי לב שהיה מישהו מאחורה שברגע ששמע אותה קוראת בשמי הוא התרומם מעיסוקיו , אבל לא יכולתי לראות ממש מי זה כי הסתירו לי אבל התעלמתי ממי שזה לא יהיה .

"זאת היילי מלכה , תלמידה חדשה הגיעה אלינו מישראל . כמובן תכבדו אותה ואם היא תתקשה במשהו אני מצפה מכל אחד להיות עוזר טוב בשבילה" היא אמרה וחייכתי , הייתי חייבת להשיג איזה רושם ראשוני .

"מקום פנוי , מקום פנוי ..." לחשה לעצמה המורה תוך כדי שהיא סורקת את הכיתה

"הנה שם מאחור ליד ג'ק ! " קראה המורה .

ליד מי ?! 

"בבקשה גשי לשם , ג'ק יעזור לך במקרה של אי הבנה" הצביעה לי על המקום שהכי לא רציתי לשבת בו.

"אב..אבל מישהו כבר יושב לידו יש שם תיק ! " הצלחתי להתחמק

"לא זה בסדר , אף אחד לא יושב פה " ג'ק ידע שאני מתחמקת

"מההה ?! כל הזמן היה לידך מקום פנוי ?! אבל התיק ... " קראה איזה ילדה 

"אמממ..." ג'ק לא ידע איך להתחמק

"נו קדימה אין לנו את כל היום" זירזה המורה

התקדמתי לשם הנחתי את התיק ולפני שבאתי להתיישב הוא אמר

"אז שמעתי שאת חדשה פה ... " 

"כן , אממ בקשר לאתמול ... אל תתנקם בי " נלחצתי לרגע

"נראלך ?! שבי שבי ימפוחדת " הוא גרר את הכיסא שלי לאחור , וחייך חיוך שמוגג אותי מבפנים אבל היה אסור לי להראות את זה .