לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2012

פרק תשיעי


היי , מה שלומכם ? איך עבר עליכם היום ? נהנים בחופשה ??

מקווה שכן כי אני השתדלתי לבנתיים שלנצל אותה לכל מיני דברים .

אממ שמעו אני רוצה להתייעץ בקשר לבלוג , מה אתם אומרות על עיצוב חדש ? או שאתן חושבות שעדיף להשאיר אותו פשוט ונחמד איך שהוא עכשיו ...

דבר שני תודה רבה רבה על זה שאתם מגיבות במחמאות והמרצה כי זה באמת נותן לי את החשק לכתוב עוד , אתן לא מכירות את האופי שלי אבל יש לי סיבות מיוחדות למה אני אוהבת לכתוב כמו שאני אוהבת להציג .

דבר אחרון - אומנם אני לא בליברית אבל אין לי שום דבר נגד ג'סטין ביבר בכל מקרה לדעתי זה שיר מאוד מרגיע שאני אישית התאהבתי בו (בשיר חח) תקשיבו למילים , תפנימו ותחייכו שהכל יהיה בסדר  http://www.youtube.com/watch?v=o2rVaV8mj7c  אתם יכולות לשמוע את השיר תוך כדי שתקראו זה אולי יהיה לכם יותר נחמד

אז הגעתם בשביל לקרוא את פרק תשע , לא ?

תהנו חיוך

__________________________________________________________________________

 

"היילי , חכי רגע " ראיתי את היילי במסדרון בית הספר עם המולת הילדים שהסתבבו

 

"היי ג'ק " היא חייכה אליי ועצרה 

רצתי אלייה " מה שלומך ? " שאלתי

 

"הכל בסדר , מה שלומך ? " היא השיבה

 

"גם ... מה נשמע איך הולך בבית ספר מסתדרת ? " שאלתי אותה

 

"אממ...כן בערך , קצת קשה לעבור מדינה את המשפחה חברות והכל אבל זה הסתדר לי יותר ממה שציפתי , תודה שאתה מתעניין " 

 

"אהה ברור אין בעיה "

 

לפתע נשמע צילצול

 

"אממ אתה יודע איפה זאת כיתת אנגלית ? " היא שאלה

 

"כן , כמה יחידות ? " 

 

"תחשוב לבד ..." 

 

"אהה חח וואלה , שלוש יחידות זה שם . בהזדמנות אני יעזור לך באנגלית " הצבעתי לה לכיתה כל שהיא

 

"תודה רבה " היא אמרה והתחילה ללכת לכיון ואז עצרה והסתובבה מיד " על הכל " .

 

" בכיף " אמרתי והתקדמתי לכיתה שלי

 

בכיתה  היה ג'ון 

 

"ג'ק , בוא בוא יחמדמד אחד מה אתה חושב שאתה עושה ?? " הוא הצביע על הכיסא הפנוי לידו

 

התישבתי לידו ושמתי רגליים על השולחן ונשענתי על הכיסא רק שבדיוק המורה נכנסה 

 

היא כחכה בגרונה והסתכלה עליי ואז הצביעה על הרגליים שלי שהיו על השולחן.

 

ג'ק הוריד את הרגליים והבחין שעל השולחן  היה הזמנה למסיבה באיזה בר מוכר .

 

 " מי שם את זה פה ? " שאל את ג'ון

 

"מי נראה לך ? " ענה 

 

ג'ק נאנח 

 

"אתה לא הולך , נכון ? "

 

"אתה כבר יודע שלא , נמאס לי מכל זה " הוא קימט את הנייר וקלע לפח

 

"דיברת עם היילי היום , נכון ? " ג'ון הפנה את תשומת ליבו לנושא

 

"כן" אמר תוך כדי שהוציא את הספרים

 

"מה הפעם עשית לה עיניים או שיחקת אותה יתחמן ? " 

 

"תתפלא אבל העברתי איתה שיחה נרמאלית , היא רק עברה מדינה אני לא רוצה לבלבל אותה " הוא קרץ

 

"דפוק , היא אפילו לא שמה עלייך " ג'ון צחק

 

"עכשיו דוגרי ? אתה צריך לדעת הכי טוב מכולם שרציתי שיחה נרמאלית איתה" ג'ק דיבר ברצינות

 

" אחי , ישמצב שאתה אוהב אותה ? " 

 

ג'ק שתק 

 

המורה העירה להם על שקט ג'ון הצטער והוציא את הספרים ואז רק זרק אליו "אתה חייב לגמור עם הסיפור המפגר הזה שלך או שאתה תהרוס עוד יותר"

 

"אני יודע" הוא אמר .

 

בסוף יום הלימודים ג'ק יצא אל פתח בית הספר כדי לחכות לאחותו ואז הרגיש מישהו מחבק אותו מאחור זה היה החיבוק המגעיל הזה שהיה מזהה מיד מי זה , שוב הצומי שלה אני עוד ישתגע מזה.

 

"היי ריצ'ל , מה נשמע ? " הוא אמר בלי כל חשק 

 

"מעולה הכל טוב ! " היא נראתה מאושרת ובאה לנשק אותו אך הוא התחמק מיד.

 

"רצית משהו ? " הוא ניסה לזרז את השיחה רק שלראות אותה כמה שניות פחות ממה שצריך

 

"מה קרה כבר אסור לי לבקר את החתיך שלי ?! קיבלת את ההזמנה ? " הוא שנא שהיא קוראת לו ככה בייחוד שהיא קוראת לו ככה .

 

"כן ... שמעי לא נראה לי אני בא " הוא בא ללכת

 

היא תפסה מיד ביד שלו "מה זאת אומרת 'לא נראה לי אני בא' ?! " היא תפסה בו חזק כאילו הוא יברח לה

 

לפתע שמעה אנחה מאחורייה , היא הסתובבה וראתה את יסמין.

 

"היי יסמין , אממ תסדרי את השיער הוא נראה זוועה" היא העירה בעוקצנות נשמעת מידי

 

"סורי פשוט הוא לא רצה לבייש אותך למולו " החזירה לה יסמין " ג'ק , מי לוקח אותנו ? "

 

"אממ כן , בואי חוזרים ברגל" ג'ק התחיל ללכת מחוץ לשער ויסמין אחריו

 

כשהם כבר היו רחוקים מבית הספר אמרה יסמין " אני כלכך שונאת שאתה עושה את זה "

 

"זה לא אמור להיות עיניינך יסמין " 

 

"אתה מתנהג כמו מפגר אני מנסה להסביר לך ולעזור לך אבל אתה ממשיך להרוס לעצמך את החיים! "

 

"זה שאת גדולה ממני בכמה שניות זה לא אומר שאת מבינה יותר ממני " אמר ג'ק והתקדם מהר יותר כאילו ממש שמר עצבים בתוכו

 

"אני באמת לא גדולה בהרבה יותר אבל אני לא זאתי שהיא עם חבר שגרם לה .. " יסמין לא הספיקה לגמור את המשפט

 

 ג'ק הסתובב במהירות ליסמין "דייי !! את לא מבינה מה אני עובר כל פעם ?! את לא קולטת את מפגרת או שאת עושה את עצמך את חושבת שאני לא יודע מה קרההה ?!! " הוא בעט בחוזקה בעץ בעל גזע לא עבה במיוחד שמהדף המכה כמעט יצא מהמקום עליו נשרו והוא התנודד

 

 

"אני ... אני מצטערת " אמרה יסמין בשקט 

 

כל המשך הדרך הביתה הייתה שקטה אך מלאה מחשבות בין אם בראשה של יסמין או של ג'ק 

יסמין ידעה שג'ק צריך את התמיכה מצד אחותו אבל לפעמים היא לא הבינה מה הוא עובר ולמה הוא ממשיך לעולל לעצמו בעיות.היא לפעמים הייתה חייבת להעיר לו היא לא יכלה לראות את אחיה הורס לעצמו את החיים,אבל אף פעם לא חשבה על ממש להזכיר לו דברים מהעבר.

 

ג'ק היה מהורהר למה אחותו דואגת לו ככה הוא ידע שהיא וג'ון צודקים בכל מילה .

הוא ידע שתמיד הכל היה מדאגה ולא מתוך רצון להתגרות בו כמו שאחרים שיודעים עושים

אבל ברגע זה הוא ממש שנא אותם , הוא שנא אותם על שהראו לו כמה טיפש הוא.



נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 12/12/2012 12:52  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)