נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

פרק ארבע עשרה , פינתי מהזמן שלי לכתוב לכם כי ראיתי שקראתם את 13 ... תהנו :)

אשמח לביקורות על הפרק החדש ... לילה טוב , כבר מאוחר מצטערת שלא עשיתי פרק כפול.

=============================================================

"ג'ק , תפסיק להתאמן בוא כבר לאכול !!" ליה קראה.

"אני בא , אני בא" הוא קרא בחזרה.

ג'ק נכנס למטבח ספוג כולו זיעה ושיערו פרוע.

"מה נראלך בכלל?" יסמין נרתעה.

"מה הבעיה ברבי ? מפחדת מטיפה זיעה ?" הוא צחק וניסה לגעת בה כשהיא מנסה לברוח .

"ג'ק , לך להתקלח ואז בוא לאכול ,ומרקו נו ... אתה צריך להסיע אותו לך ללבוש משהו נרמאלי שהוא לא מכנסיים קצרים, אני צריכה גם להגיד לכם מה לעשות נו באמת" ליה לא הסתובבה מניקיון השיש.

"אוחחח בנות..." נאנחו ג'ק ומרקו והלכו לציית לפקודת ליה.

=======================================================

בבית משפחת סלבסטר , אחריי שבוע של מסע ארוך , הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה.

תיקים זרוקים שעדיין לא פורקו , בנות שרצות לרענן את עצמם ובנים שקופצים מיד על המיטה שמיד השכיחה מהם את כל הליכלוך שצברו.

"אחחח" התפרק לואי על מיטתו

"אתה לא מתכוון ללכת להתקלח?" שאלה קולין תוך כדי היא מסדרת בחדרו את כלי הרחצה שלה.

"לא"

"אתה בטח מסריח מהטיול"

"ככה את קוראת לחבר שלך,מסריח?" 

"חח"

"איזה באסה שאף אחד לא בבית שלי" היא התעצבה לרגע.

"לא נורא" הוא ניסה לנחם אותה "את איתי..." אמר אבל לא היה לו כוח אפילו לקום.

"לפחות פה אני לא צריכה לריב מי ראשונה במקלחת" היא צחקה .

"זה בסדר , אני מסכים לך להכנס לפניי אני נחמד כזה כמו פו הדב קטן" אבל שניהם ידעו שהוא רק רצה להרויח עוד כמה שניות על המיטה הרכה.

"אתה מתכוון מריח כמו פו הדוב" היא זרקה עליו את המגבת "טוס להתקלח".

הוא תפס את המגבת ונגרר באי רצון למקלחת שלו,בזמן שקולין הלכה לבקש רשות מהיילי להשתמש במקלחת שלה.

======================================================

"אחי, אתה צריך לראות את זה..." ג'ון נקרע מצחוק כשג'ק נכנס לחדר שלו והוא צפה בקטע באינטרנט.

"שלום גמלך" הוא סגר אחריו את הדלת ונחת על הפוף.

"שמע ..אתה עייף" ג'ון ראה איך שהוא נפל על הפוף.

"עייף זו לא מילה" ג'ק הרים את ראשו ועצם עיניים.

"י'דפוק היית נשאר בבית" 

"כדי לשמוע את הטחינות מוח של אחותי ושל חברות שלה ?'את יודעת , היום ג'ון קרץ לי בדוק הוא דלוק עליי' יאקק" הוא נגעל מהתפעלות יתר של בנות

"היי ! היי ! שמור ת'פה שלך , עד שמישהי מדברת עליי אתה קורא לזה טחינות מוח?" ג'ון הרגיש אהוב שזה הסוגי שיחות שג'ק שומע את חברות של יסמין מדברות איתה.

"תחשוב שרייצ'ל הייתה אחת מהחברות שלה"

"לא נורא אתה תמיד רצוי בבית שלי , נוכל לסדר לך איזה חדר אם תרצה"

"פחחח זה בסדר , אם לאחותי הייתה חברה כזאת כבר הייתי עובר מדינה או משהו"

"וזה שלך יש חברה כזאת זה בסדר?" ג'ון ידע שהוא נוגע בנקודה רגישה.

ג'ק הרים את מבטו , "תפסיקו , בבקשה תפסיקו עם זה" הוא התאונן.

"תן לי פעם אחת לסגור את העיניין הזה וזהו , אני נשבע לך אף אחד לא מוציא מילה על זה"

"אבל אי אפשר לסגור את זה" לג'ק כבר לא היה כוח לשיחות האלו שחוזרות על עצמן שוב ושוב.

"אפשר לסדר את זה , אחי אתה סתם מפחד..."

"לא קשור למפחד , שתבין איך אני אצא אם אני יפרד ממנה אחריי ..." הוא לא המשיך את המשפט "אחריי מה שקרה" הוא לחש לעצמו.

"אתה לא יוצא יותר טוב עכשיו...אבל , תעשה מה שבא לך לדעתי אתה יכול לפתוח דף חדש ,נקי עם לא יודע , היילי דוגמה טובה מספיק." ג'ון ניסה לשכנע אותו בפעם האחרונה.

"היילי דוגמה יותר מידי טובה,אני אפילו לא מרגיש שאני שווה אותה,עם כמה שאני אוה.." הוא עצר בעצמו מיד.

"אוהב ? לא לא , כי אני פשוט חושב ששמעתי אוהב"

"עזוב אותי בנאדם , אני רק דלוק עלייה לא אמרתי אוהב חוץ מזה שאני לא ברמה שלה,היא צריכה מישהו טוב יותר" נשמעה טיפת כאב בדיבורו.

"בנות רודפות אחייך כמו מטורפות לא שאני יודע מה הם מוצאות בך , עזוב עכשיו מושפעות יש רציניות שמנסות להשיג אותך. ואתה מפחד מהיילי ??"

"זה לא אותו דבר" לג'ק לא היה מושג איך להסביר "בואנה בנאדם , אנחנו נשמעים כמו שתי בחורות בשיחת נפש , איך גררת אותי לזה ?? "

"חח אנלי מושג , קיצר קלוט איזה סרטון מצאתי..."

================================================================================

בוקר , שעה שבע ... אחריי הכל חייבים לחזור לשגרה.

"היי היילי , אני מבין שגם בהיסטוריה את תהני מחברתי" ג'ק עמד מאחוריי היילי והיא מיד הסתובבה למשמע הקול המוכר.

"חח ברור,עוד סיבה להרדם בשיעור הסטוריה" היא גיחחה והתקדמה למצוא לעצמה מקום.

"חח מותק , חכי עד לסוף השיעור ואז תגידי לי כמה כבשים ספרת" הוא ניסה לקבל את כבודו בחזרה.

"רוצה לשבת פה ?" היא שאלה אותו.

הוא בא לומר מיד כן עד שנזכר "הייתי מוכן לכבד אותך בנוכחותי אבל מצטער , אני יושב ליד חברה שלי"

"אוקיי" 

האמת היא שעכשיו היילי נזכרה , החברה שלו ... אני חייבת לראות מי זאת , מי הנפוחה שדיברה אלייה בלי כל חוצפה.

מדברים על החמור והחמור מגיע , לכיתה נכנסה ריצ'ל עם חצאית צמודה וקצרה מידי , עם גופיית עליונית נוצצת,ידייה מעוטרים בצמידי זהב ואוזנייה בעגילי חישוק. היא נכנסה בהליכה גאוותנית , כל שערה בפוני שלה עמדה בדיוק במקום כמו במסדר צבאי .

היא התקרבה לג'ק והיילי.

"היי,את!" היא קראה להיילי "תתרחקי מחבר שלי" היא נצמדה אליו .

"תוקפנית פחד ... כן אז זאת את" היילי אמרה.

"מה?, תזכירי לי מאיפה אני מכירה אותך?" היא דיברה בקולניות שלה.

"לא משנה , כשתגדלי תביני..." היילי לא רצתה לגלות לה כלום עדיין , קודם שהיילי תגלה עלייה - סייג לחוכמה שתיקה.

"ג'ק , מאיפה אני מכירה אותה ?" רייצ'ל התחילה לחשוב שעושים לה את זה בכוונה.

היילי הסתכלה עליו בעיניים מבקשות והוא רק אמר " מאיפה אני צריך לדעת מאיפה אתן מכירות ?" והלך למקומו ורייצ'ל אחריו.

שיעור היסטוריה התחיל הילדים שישבו על השולחנות חזרו למקומם וכל הרעש הושתק בצרחת המורה.

"היילי , אני רוצה שתשבי קדימה , את עולה חדשה?" היא פנתה מיד אל היילי.

"כן , אוקיי" היא התקדמה לשולחן הפנוי ממול למורה ועזבה את התלמיד שהתלהב לשבת לידה לבדו מאחור.

"שלום , איזה פרח את..." הילד שישב מקדימה ניסה להתחיל איתה בלי בושה בנוכחות כל הכיתה והמורה.

"חבל על הזמן שלך , אני פרח מוגן" השתיקה אותו היילי ושבה להוציא את הספרים , כל הכיתה צחקה ומאחור ג'ק גיחח על הילד שחשב שבאמת ילך לו איתה.

"דביל..."פלט ג'ק והעיר את תשומת ליבה של ריצ'ל.

"מה זה אכפת לך ? שיתחיל עם מי שבא לו"

"לא אמרתי שאכפת לי" הוא ניסה להשמע אדיש להיילי

"מאיפה היא בכלל?"היא התעניינה

"ישראל"

"ישראל אתה אומר ..."

"רייצ'ל , בלי השטויות שלך"ג'ק כבר פחד מאיך שהיא יודעת להרוס לעשרות בנות את היום עם המילים החורצות שלה.

"חח אל תדאג אני יהיה עדינה"היא ציחקקה.

"שום עדינה , את שותקת ולומדת עזבי אותה בשקט"

"מה אתה כלכך קופץ לעזרתה , מאיפה אתם מכירים בכלל מותר לי לשאול ?"היא התחילה לחשוד.

"עזבי את זה ,טוב ?" הוא נשען על הכיסא. "כבר עדיף להתעסק בהיסטוריה".

המורה דיברה על נטישות עמים בהיסטוריה ודיברה ודיברה ללא הפסקה.

"כמו שההורים של היילי נטשו אותה פה" אמרה רייצ'ל.

'נו באמת , ומה חשבתי שהיא לא תתפתה להרוס למישהי את החיים?' חשב לעצמו ג'ק והתייאש ממנה.

היילי הסתובבה אבל היא לא נראתה נעלבת אלא מתפלאת. "רגע , מתחילת השיעור את מנסה לחשוב וזה הכי טוב שיכולת לנסות לפגוע בי?"

רייצ'ל הייתה המומה , למה היא לא נפגעה ? אך לא התייאשה אם היא מתחילה מלחמה היא זאת שתגיד את המילה האחרונה.

"רגע , מתחילת הבוקר את מנסה לחשוב מה ללבוש וזה הכי טוב שיכולת להביא לפה?" היא ניסתה לעקוץ.

"רייצ'ל !!" קרא ג'ק בכעס.

 אבל בגלל שהיילי לא הייתה לוקחת ללב כל מה שמישהי מנסה להגיד היא רק הוסיפה "זה בסדר, לעומתך אני לא חושבת כל החיים שלי מה ללבוש אז פעילות המוח שלי לא צריכה לעניין אותך במיוחד"

"אני מבקשת שקט" דפקה המורה על השולחן והיילי הסתובבה בחזרה.

"זה לא אשמתי המורה ! פשוט שתפסיק לגרום לחבר שלי לדאוג לה ככה כאילו היא חברה שלו , הוא צריך להגן עליי לא עלייה" רייצ'ל צעקה.

"רייצ'ל , מה קשור?" ג'ק לא הבין איך הוא שוב יוצא האשם במריבות המפגרות שלה.

"טוב נמאס לי" המורה הרימה ידיים "צאו שלושתכם , תסדרו את העיניינים ביניכם בחוץ מתי שתחליטו שבא לכם ללמוד תחזרו לכיתה,עם פתק אישור מהמנהל" היא הורתה לשלושתם לצאת מהכיתה מיד.

הם יצאו ורייצ'ל טרקה את הדלת אחרייה.

"תאמיני לי שעצם זה שהוא חבר שלך זה כבר מגן עלייך מדברים שהתכוונתי לומר" היילי פתחה.

"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב ! ברגע שהתחלת עם חבר שלי עשית צעד לא נכון"

"אני לא התחלתי עם חבר שלך , מה הבעיות שלך?!"

"את , את הבעיות שלי"

"יודעת מה , אין לי כוח לזה , אני בקושי מכירה אותך ואת החלטת לפתוח על רגל שמאל .. אין לי בעיה רק תהיי כזאת פסימית לא ליידי" היילי התעצבנה והלכה לחצר.

ג'ק עמד משותק,מה אני אמור לעשות ? היילי רק עברה מדינה וכבר מצאה לה איזה "חברה" להכיר . מצד שני , רייצ'ל חברה שלו וכשהיא תראה אותו רץ אחרייה זה יתחיל לעשות בעיות.

רייצ'ל נכנסה לכיתה וג'ק חשב שזה הזמן הכי טוב.

"אני הולך להביא פתק מהמנהל" אבל הוא ידע טוב מאוד שהמנהל זה הדבר האחרון שמטריד אותו עכשיו.

================================================================================

(http://www.youtube.com/watch?v=HUrSU48Hz80 קישור לשיר להפעלה)

נמאס לי מילדה שהכרתי בקושי שעה , קולטים ?!

מה היא רוצה ממני , אני לא אמרתי כלום לחבר שלה , למה היא כזאת ? טוב נו מה אני בכלל חושבת עלייה ...

היילי הלכה לשבת מאחוריי עץ גדול בפינת החצר הענקית היא רצתה להתנתק מהכל,מכל השטויות האלה שניצחון בהם לא יועיל לה בהרבה.

ואז היא התחילה להיזכר , היא נזכרה בחברות שכן היו איתה בזמנים קשים , באמא ואבא שהיו מנסים להרגיע ...

היא פשוט נזכרה בכל הדברים שהיא כל-כך התגעגעה אליהם.

בלי לשים לב אפילו , זלגה דמעה על לחייה של היילי ... זאת הייתה דמעת געגוע וכאב,משהו שהיא לא רגילה לחוות הרבה.

לפתע היא חשה באצבע חמה שניגבה את הדמעה מפנייה.

היא פקחה את עינייה וראתה את ג'ק , "זה בגללה?" הוא שאל.

היא לא רצתה שהוא יראה אותה בוכה , ועוד אחריי דבר שכזה.

"לא ..." היא בקושי דיברה וקמה.

"אני...אני בסדר" היא ניסתה לעצור את שאר הדמעות שחנקו את גרונה.

"אני כלכך מצטער על מה שקרה , זה לא הגיע לך היא פשוט ככה אל תקחי ללב" הוא ניסה להרגיע.

"זו לא אשמתך, וחוץ מזה , רציני...זה לא היה בגללה" היא תיקנה אותו שוב.

"אז מה קרה?" אפילו הקול החלש שלו כשהוא דאג הרגיש חם ומלטף.

"אני פשוט נזכרתי בבית" היא הודתה.

"את מתגעגעת?" הוא שאל וידע כבר מראש את התשובה , בנוסף לכך הוא ידע שבכל זאת זה באשמת רייצ'ל שהזכירה לה את זה שעכשיו המשפחה שלה לא ליידה.

"כן,אני פשוט ..." היא לא הצליחה לגמור את המשפט , היא פשוט לא יכלה להסביר לו את ההרגשה של געגוע שכזה.

דמעות זלגו מעינייה וכמה שהיא ניסתה לעצור אותם היא רק התפרקה יותר,היא לא יכלה להלחם בזה עוד.

ג'ק התקרב אלייה וחיבק אותה עם גופו , הוא לא יכל לראות את זאת שמחזיקה אותו נשברת...

היא לא רצתה יותר לחשוב על שום דבר , לא על המורה המשעממת להיסטוריה וכמובן שלא על רייצ'ל , היא רק רצתה לבכות על ג'ק , היא רק רצתה להשאר עטופה בגופו החם שכרגע הרגישה שהוא המגן היחיד שלה מכל העולם שהיא נלחמת בו בחוץ...