נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

אופפ , כל כך החזקתי מזה וחשבתי שכל יום אני אחזור הביתה ואחייך בגלל זה

אבל כבר לא , אני נכנסת ולא רואה שום התראה , כבר יותר משבוע שכואב לי שאני מרגישה שלא שומעים אותי

בדקתי את "הרמקולים" אולי אני זאת שלא שומעת אותם , אבל זה לא נכון . הם יכולים , יכולים ולא עושים את זה.

אני יודעת שגם עכשיו זה לא יעזור , אבל לא אכפת לי , כרגיל אני יסמוך על האחוז הלא הגיוני .

כשאני מתחילה להתפוצץ אני משתגעת , אני חושבת על אנשים לא אמיתיים שתומכים בי , 

אני עוצמת עיניים ונכנסת לעולם אחר , בורחת ממה שאני צריכה להתמודד איתו ובבוקר שוכחת מהכל.

אבל יודעים מה ? זאת ממש לא אשמתם , זו לא אשמתם הבעיות שלי . יש להם את שלהם ומי אני שאטריד אותם באחרות ??

אולי אני כועסת על עצמי שלא ידעתי להעריך מתי שהם כן היו פה , ועכשיו קשה לי בלעדיהם ...

אז תודה לכם . למרות שאתם עכשיו לא פה , תודה לכם על הכל !