נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

האמת היא לא רציתי לפרוק את זה או משהו כי אני סבבה עם זה ואני שונאת לעשות מכל זבוב פיל , אבל אם כבר זה הנושא החם יש לי משהו שקרה לי היום לספר עליו בנושא ואולי מגיע לי פעם אחת לכעוס קצת.

"בואי שבי פה "

"אבל ההיא לא אמורה לשבת פה?"

"לא , זה בסדר היא עוברת כרגיל לצד השני יותר נוח לה . לא אכפת לה היא אמרה"

"סבבה"

שיעור 5 - תושב"ע עם הרב.

"היי , בבקשה להיו"ת שם בשקט , זה המקום הקבוע שלך ? לא נראה לי שהמורה הייתה מעבירה אותך ליד חברות שלך כדי שתוכלי להפריע"

"זאת לא אשמתי , יושבים לי במקום"

"חשבתי שהיא אמרה שלא אכפת לה"

"כן , זה לפחות מה שהיא אמרה לי"

"מי יושבת לה במקום?"

-הרמת יד-

"למה את יושבת לה במקום ? אני לא אמרתי כבר כל אחת במקום שלה ?"

שתיקה , אני לא אוהבת לדבר כשאין לי כוח ובייחוד לא לסיבות לא סיבתיות

 "היא כל הזמן יושבת לי במקום אז אני באה לשבת פה"

"מה את מאשימה אותה ?!את מהבוקר יושבת שם ואמרת שהמקום שלך פנוי אז לא אכפת לך אם היא תשב פה"

"אבל אני אמרתי כל אחת במקום שקבעו לה , מספיק לשנות מקומות"

"שהיא (הכחולה-אני) תתחיל לדבר , היא כל הזמן שותקת ."

"הנה אני מדברת , מה את רוצה מהחיים שלי?" רציתי להגיד משהו כלכך כואב ועוקצני אבל הרב לא צריך לשמוע את זה.

-קמה-

"לא המורה , זה בסדר שתישאר שם נוח לי פה"

"עכשיו תישארי פה , פעם הבאה את במקום שלך."

"טוב" גילגול עיניים .

סוף שיעור.

"בואי רגע"

"כן?"

"תקשיבי , את ילדה מאוד טובה , באמת . אבל ציפתי שאם אני אומר כול אחת למקום שלה את תהיי במקום שלך"

"טוב , סליחה . צודק . פעם הבאה אני יהיה במקום שלי" אין לי כוח להסביר את עצמי , אני שונאת לנסות להוכיח.

"איפה את יושבת?"

"שם , מאחור מאחור ..." תודה למורה שהעבירה אותי אחורה שזה נראה רחוק מידי.

"אני לא רוצה שתשבי כזה רחוק בשיעורים שלי , קשה להבין משם."

"נוו , אז התקדמתי , אתה רואה ?" 

"כן אבל זה יוצר בעיות , את רואה שהיא מנסה להפיל אחרות בבעיות שהיא עושה , אולי תקדמי את השולחן עצמו"

"אבל זה מפריע למעבר של השתיים שיושבות שם"

"אז תקדמי פחות , הנה לשם"

"טוב , אני יקדם"

מתקדמת לעבר השולחן  לאסוף את הדברים.

"אם היא מתלוננת שהיא רוצה לשבת פה אז תני לה"

"לא אמרנו לה כלום , היא החליטה לבד שבא לה לעבור לשם היא סתם מתלוננת כי אין לה מה לומר"

"זה נשמע מוזר"

"היא מוזרה..." מילמול.

"לעזור לך להרים את השולחן ?"

"לא לא , אני יסתדר . תודה"

"בטוח?"

"בטוח"

בטח כולכם עברתם משהו כזה , אבל בגלל שזה קצת הציק לי כי אני לא מחבבת צביעות אז כתבתי.

לא משהו מיוחד.