נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

אני כל כך כועסת ,

כועסת על אותו האדם שהצליח לשכנע אותי להוציא הכל החוצה ,

ואחריי ששוכנעתי , בכיתי והראתי לעצמי שזה בסדר לפעמים להשבר .

הוא הלך , פשוט השאיר אותי להשבר לבד .

בעצם , מי הבטיח לי שהוא יעמוד לצידי ?

הוא נתן לי לדבר על זה ולגלות לעצמי כמה שקשה לי ,

אבל בעצם הוא נתן לי לפרוץ את הלחץ בברז ,

ואני הייתי כלכך בטוחה שהוא יהיה זה שיבוא ויתקן אותו ,

טעיתי , סתם התזתי את התחושות שלי לכל עבר בזמן שיכולתי לשמור את זה בפנים.

בבקשה מכם , לעולם אל תגידו לבן אדם שהוא יכול להתפרק ,

בזמן שאתם יודעים שהוא יצטרך לבנות אחר כך את הכל לבד.

אף פעם לא דרשתי ממישהו להשאר ליידי ולעולם לא אדרוש.

כי היחיד שבאמת תמיד יוכל להיות ליידי , זה רק עצמי.

זה בסדר , אני אמשיך מפה בדרך שלי.

אבל בבקשה , אל תגידו למישהו לשנות את הדרך שלו ואז תשאירו אותו לבד במסלול לא מוכר,

מי יודע איזה מיכשולים יפילו אותו אם הוא לא יחזור בזמן למסלול שהוא מכיר.