Fear
|
 כינוי:
Eve. בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 10/2012
נמאס לי.
נמאס לי מהחיים.
נמאס לי מהאנשים.
כל אחד בא ומדבר איתי מתי שבא לו ,ולא מתי שבא לי.
כשאני פונה,סתם לדבר. אנשים פשוט מתייחסים אליי כאילו אני אוויר.
אני לא בובה,גם לי יש רגשות.
באותה מידה שאני פה על מנת להביא לו סיפוק גם הוא אמור להביא לי סיפוק,מתי שלי מתחשק. מה הטעם ביזיזים אז?
כמו שאני שאנשים פונים אליי כשמשעמם להם,בזמנם הפנוי ואני נענית להם,למה זה לא יכול להיות גם הפוך?
זהו,זה מה שהעולם מצפה ממני? להפוך לרעה וקרה ומגעילה? כל פעם אני מגיעה לאותה מסקנה.
שאולי לא אמור להיות לי אכפת,שאולי גם אני צריכה להיות כמוהם. להראות קרירות ונוקשות.
לא יודעת. אני אוהבת את עצמי איך שאני אבל אני ניפגעת כל פעם מחדש. למה ?
ולא,אל תגידו לי "כי את מכירה אנשים חארות" לא משנה עם מי אני מדברת זה תמיד מגיע לזה בסופו של דבר,אנשים מפנים אליי גב. אנשים שאין להם שום קשר אחד לשני,אז אתם לא יכולים להגיד לי "את כנראה לא מסתובבת בקבוצת האנשים שמתאימה לך"
אני לא יודעת למה זה קורה.
אולי משהו דפוק בי?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
