אז חזרתי שובלדבר עם האקס. למה? אני לא יודעת. אני תמיד חוזרת ומחפשת את הפינה החמה היא בלב שלו בתקווה שהיא עדיין קיימת. תמיד אני מחפשת לחזור לנקודת ההתחלה,לדעת שלא הכל נורא כמו שזה נראה. שחרדות הנטישה שלי הן בגדר אשליה ושאין להן סיבה להיות פה. אני מקווה שהפעם זה לא יסתיים כמו בשאר הפעמים הקודמות...שאני לא אצטרך להעיף אותו שוב מהחיים שלי בבושת פנים בגלל איזו שטות. (נו באמת, אני חייבת להמציא לעצמי שם בדוי, תפסיקי להיות נאיבית).
חוץ מזה,היתה היום מסיבת חנוכה בכיתה (אתם יודעים..סופגניות,חטיפים,כל מיני שטויות. העיקר לא ללמוד). באמצע קם אחד מהכיתה ונעמד מול הכיתה,אגב הוא לא היה אתמול. ואמר: "אני לא הייתי פה אתמול אבל שמעתי מה שקרה עם המחנך,הוא יכול להיות האבא של כל אחד מפה...." בקיצור-ניסה להעביר מסר לכיתה: שמי שדיבר אתמול אל המחנך עשה את זה בצורה מגעילה. אז כן,ליבי יצא אליו ואני הערכתי אותו מאוד באותו רגע..אבל מה שעצוב לי זה שהתגובה של הכיתה בעקבות מה שהוא אמר-הוכיחה את טענתי. האנשים ש"יצאו" אתמול על המחנך, "יצאו" גם על אותו בחור בטענה שהם יצאו בסדר וסך הכל אמרו מה שיש להם להגיד. בסופו של דבר המחנך בעצמו הבין את מה שהבנתי אתמול (שאין טעם) ואמר תודה לבחור ושאין צורך להמשיך את השיחה.. שזה סתם יעשה רע לפתוח את זה שוב. אחרי זה היה מבחן (קל ממה שציפיתי ) ובסופו חזרתי הביתה לשנ"ץ ארוך של 5 שעות!