בראש שלי הכול נשמע יותר טוב

אני קיפוד באמצע הכביש. 

אני חוצה לאט, לא במעבר חצייה, בלי להסתכל לצדדים, עם שתי אוזניות ומוסיקה חזקה. 

אני קיפוד ואני לא נדרסת. אני לא נפגעת, אני בלתי מנוצחת. רק שאני לא, כי אני פגועה וחולה ושבורה. 

אז אני חוצה לאט לאט, אבל לא עוצרת, לא לגמרי, בשביל לא למשוך תשומת לב. מי עוצר באמצע הכביש? 

קיפוד חולה שרוצה למות, אז אני עומדת, בשבילו אני עוצרת, הוא הסיבה, ואני מתפללת שלא תעבור מכונית, אני מתפללת שהוא יחיה. 

אני לא יכולה להרים אותו בגלל הקוצים, ורק עכשיו הבנתי כמה דומים אנחנו, אני והקיפוד שהצלתי.