"אז מה, יש לך מישהי?" או "מה עם חברה?" ושאלות בסגנון הזה תוקפות אותי בתדירות הולכת וגוברת. הרי, בעיני כולם אני סטרייט, ולכן טבעי שמדי פעם תהיה לי בת זוג, חברה, משהו; ואין לי שום כוונה לוותר על תדמית הסטרייט, כי אני בכלל לא רוצה לדמיין איך היחס אליי ישתנה אם ידעו שאני לא נורמלי בצורה כזו או אחרת (הומו או א-מיני). כבעל ניסיון, אני מצליח להדוף את השאלות האלה ממני, לפעמים יותר בקלות ולפעמים יותר בקושי. למשמע שאלות כאלה אני תמיד חש סכין ננעצת בחזה או אגרוף חזק ישר לסרעפת, לא משנה כמה אני מיומן ורגיל לשמוע את השאלה הזו. 

על מנת לעזור לי להדוף את השאלות הקשות האלה, הצלחתי להמציא שני קשרי חברות דמיוניים בשנים האחרונות, עם בנות שאני מכיר אך השואלים לא מכירים. כך, הם לא היו יכולים לדבר עם הבחורה בעצמם ולגלות את השקר. זה גם היה מסביר למה אנחנו לא מתראים בתדירות גבוהה, בתקופה שלכאורה היינו חברים. עם שתיהן יש לי תמונות משותפות רבות בפייסבוק, עם שתיהן שוחחתי הרבה בווטסאפ - כך שכשקיבלתי הודעה מאחת מהן, הייתי יכול להכריז על כך בקול, ואפילו להתמרמר "אוח, כל היום מנג'סת לי זאתי...". 

אני מעולם לא פירטתי לאנשים לגבי הקשר, ותמיד כששואלים אותי למה זה נגמר, בקשר אחד אני אומר שהיא נפרדה ממני ודי נפגעתי מזה, ובקשר שני אני אומר שאני נפרדתי ממנה אחרי שגיליתי את אופיה לעומק והבנתי שהיא לא בשבילי. 

כעת, אני רווק לכאורה כבר תקופה ארוכה, ומה אני אומר כששואלים אותי לגבי חברה? בעבר הייתי ממציא שהקשר האחרון עייף אותי מכל ההתעסקות הזו ושהייתי רוצה מנוחה, אך כמה זמן אפשר לנוח מנשים? כל פעם אני נותן תשובה דומה אך שונה. אני מדבר על זה שאף אחת לא מוצאת חן בעיניי, שאני מעדיף לרכז את הכוחות שלי בדברים אחרים, שזה פשוט לא בוער לי כרגע, ועוד שלל תשובות מתחמקות באלגנטיות.

זה קשה יותר לענות על זה כשמדובר בחברים קרובים, כי הם באמת רואים שאני בודד זמן רב מאוד, ואפילו לא מדבר על הנושא, לא מעלה אותו, כאילו זה לא קשור אליי בכלל. מה הם חושבים לעצמם? האם זה לא מוזר להם שסוקרטס החביב בכלל לא חושב על הכיוון הזה? האם זה לא מוזר שאני לא מחפש לעצמי בת זוג? אני בטוח שזה כן מציק להם קצת, אחרת גם לא היו שואלים אותי בצורה ישירה. 

היצירתיות שלי עומת למבחן כל פעם במבחן, ואני מאמין שבינתיים אני בסדר. זה לא קל. אני לא אוהב לשקר לגבי נושא המיניות שלי, ותמיד יוצא בתחושה חמוצה מאוד כשאני ממציא חרטוט נוסף. אני מתחיל להרגיש שמלאי הרעיונות שלי נגמר, והייתי רוצה לדעת, ת'כלס, מה הכי טוב לענות? מה יכול לעזור לי גם להרחיק את התהיות הנוקבות וגם לא להרגיש רע עם עצמי אחרי זה?