לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Even the darkest night will end and the sun will rise

Avatarכינוי: 

מין: זכר

Skype:  israeli.anonymous 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סוד לא סודי


לא מתאפשר לי לכתוב פה בגלל "צוק איתן". בכל זאת החלטתי להקריב מעט מהזמן הפנוי שיש לי כדי שלא יהיה חור בחודש יולי. אני לא יודע למה, אבל זה יציק לי אם בארכיון בצד לא יהיה כתוב "7/2014".

 

בזמן האחרון האפליקציה Secret פורחת. במשפט אחד, זו אפליקציה בה אנשים יכולים לכתוב כל מיני משפטים בלי שידעו מי הכותב, וכשעושים לייק לאותו משפט, הוא מופץ הלאה לחברים שלך. אפשר לראות שסוד מסוים יצא מחבר שלך או חבר של חבר.

 

מן הסתם קפץ לי לראש לכתוב על "הצד האפל" שלי, אבל אני חושב שזה סיכון בגדר הטירוף, כי יכול מאוד להיות שלאחד החברים שלי אין הרבה חברים בעצמו, והוא יוכל לנחש מי אני. עדיף לא לקחת סיכונים ופשוט לכתוב שטויות משעשעות. לכל הפחות זה נחמד לקרוא שטויות שאנשים כותבים.

 

חשבתי על הסוד הזה. עד כמה הוא באמת סודי? אם אני מסתכל אחורה על השנתיים האחרונות, אני מגלה שהוא לא סודי כל כך. יש יותר מדי אנשים שיודעים עליי. יותר מדי. מה הטעם בסוד, אם הוא לא סודי? ומי שולט בסוד? האם אני יכול להיות בטוח שהם לא הפיצו את המידע הזה הלאה? אף אחד לא יכול להבטיח לי כלום. נכון שאפשר לסמוך על רובם, אם לא כולם, אבל זה סיכון. הכוח לא נמצא בידיים שלי. 

 

ואלה שמות:

 

הקב"נית  אפריל 2012
פסיכיאטר שעשה בדיקה ראשונית        מאי 2012
פסיכולוגית שעשתה ניתוח אישיות  יוני 2012
הפסיכיאטר  יולי 2012 
רמ"דית פסיכיאטריה יולי 2012 
חבר לפורום התמיכה 1 אוגוסט 2012
חבר לפורום התמיכה 2  אוגוסט 2012 
הבחור החביב אוקטובר 2012
חברה טובה 1 אוקטובר 2012
חברה טובה 2 אוקטובר 2012
אבא נובמבר 2012
אמא נובמבר 2012
אחותי הגדולה נובמבר 2012
רופאה היחידה נובמבר 2012
מפקדת בית המרקחת נובמבר 2012
הפסיכולוגית נובמבר 2012
האחות במרפאה נובמבר 2012 (אם כי אי אפשר לדעת מתי הבינה באמת)
המחליפה של האחות אפריל 2013
בחור חביב חדש יולי 2014
החברה של הבחור החביב יולי 2014
חבר לפורום התמיכה 3 יולי 2014

 

בנוסף להם יש גם סיכוי שרוקחים, אחיות ארעיות ורופאים לא קבועים במרפאה גם הבינו, אך נהנה מהספק שלא קישרו בין הטיפול לבין הצורך בו.

 

יותר מעשרים אנשים יודעים על הנטייה הלא-כל-כך סודית שלי. וההפתעה הגדולה? שאני חי. אני לא מת. אני חושב שכבר ציינתי את זה בעבר באחד הפוסטים, אבל אני חושב שזה עניין מספיק גדול כדי לציין את זה גם פה. אם לפני יותר משנתיים הייתי בטוח שהחשיפה הזו תביא למותי, או לכל הפחות להרס חיי, גיליתי שלא. גיליתי שאפשר לחיות עם חשיפה שכזו. גיליתי שאני יכול להתמודד עם זה אפילו בהצלחה רבה.

 

I'm still alive!

נכתב על ידי , 31/7/2014 14:22   בקטגוריות קשיים והתמודדות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של משת״פ ב-5/8/2014 23:56
 



"אז מה, יש לך מישהי?"‎


"אז מה, יש לך מישהי?" או "מה עם חברה?" ושאלות בסגנון הזה תוקפות אותי בתדירות הולכת וגוברת. הרי, בעיני כולם אני סטרייט, ולכן טבעי שמדי פעם תהיה לי בת זוג, חברה, משהו; ואין לי שום כוונה לוותר על תדמית הסטרייט, כי אני בכלל לא רוצה לדמיין איך היחס אליי ישתנה אם ידעו שאני לא נורמלי בצורה כזו או אחרת (הומו או א-מיני). כבעל ניסיון, אני מצליח להדוף את השאלות האלה ממני, לפעמים יותר בקלות ולפעמים יותר בקושי. למשמע שאלות כאלה אני תמיד חש סכין ננעצת בחזה או אגרוף חזק ישר לסרעפת, לא משנה כמה אני מיומן ורגיל לשמוע את השאלה הזו. 

 

על מנת לעזור לי להדוף את השאלות הקשות האלה, הצלחתי להמציא שני קשרי חברות דמיוניים בשנים האחרונות, עם בנות שאני מכיר אך השואלים לא מכירים. כך, הם לא היו יכולים לדבר עם הבחורה בעצמם ולגלות את השקר. זה גם היה מסביר למה אנחנו לא מתראים בתדירות גבוהה, בתקופה שלכאורה היינו חברים. עם שתיהן יש לי תמונות משותפות רבות בפייסבוק, עם שתיהן שוחחתי הרבה בווטסאפ - כך שכשקיבלתי הודעה מאחת מהן, הייתי יכול להכריז על כך בקול, ואפילו להתמרמר "אוח, כל היום מנג'סת לי זאתי...". 

 

אני מעולם לא פירטתי לאנשים לגבי הקשר, ותמיד כששואלים אותי למה זה נגמר, בקשר אחד אני אומר שהיא נפרדה ממני ודי נפגעתי מזה, ובקשר שני אני אומר שאני נפרדתי ממנה אחרי שגיליתי את אופיה לעומק והבנתי שהיא לא בשבילי. 

 

כעת, אני רווק לכאורה כבר תקופה ארוכה, ומה אני אומר כששואלים אותי לגבי חברה? בעבר הייתי ממציא שהקשר האחרון עייף אותי מכל ההתעסקות הזו ושהייתי רוצה מנוחה, אך כמה זמן אפשר לנוח מנשים? כל פעם אני נותן תשובה דומה אך שונה. אני מדבר על זה שאף אחת לא מוצאת חן בעיניי, שאני מעדיף לרכז את הכוחות שלי בדברים אחרים, שזה פשוט לא בוער לי כרגע, ועוד שלל תשובות מתחמקות באלגנטיות.

 

זה קשה יותר לענות על זה כשמדובר בחברים קרובים, כי הם באמת רואים שאני בודד זמן רב מאוד, ואפילו לא מדבר על הנושא, לא מעלה אותו, כאילו זה לא קשור אליי בכלל. מה הם חושבים לעצמם? האם זה לא מוזר להם שסוקרטס החביב בכלל לא חושב על הכיוון הזה? האם זה לא מוזר שאני לא מחפש לעצמי בת זוג? אני בטוח שזה כן מציק להם קצת, אחרת גם לא היו שואלים אותי בצורה ישירה. 

 

היצירתיות שלי עומת למבחן כל פעם במבחן, ואני מאמין שבינתיים אני בסדר. זה לא קל. אני לא אוהב לשקר לגבי נושא המיניות שלי, ותמיד יוצא בתחושה חמוצה מאוד כשאני ממציא חרטוט נוסף. אני מתחיל להרגיש שמלאי הרעיונות שלי נגמר, והייתי רוצה לדעת, ת'כלס, מה הכי טוב לענות? מה יכול לעזור לי גם להרחיק את התהיות הנוקבות וגם לא להרגיש רע עם עצמי אחרי זה?

 

נכתב על ידי , 8/6/2014 14:15   בקטגוריות קשיים והתמודדות  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סוקרטס א.ב. ב-29/6/2014 15:03
 




דפים:  
97,378
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , האופטימיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוקרטס א.ב. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוקרטס א.ב. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)