גאונות. האיש במצודה הרמה הוא לא רומן ארוך וזה מרגיש כמו 'חלק ראשון' של עבודה גדולה יותר.
היפנים והגרמנים ניצחו במלחמת העולם הII, כבשו את ארצות הברית וחילקו אותה ביניהם. הנאצים שינו, או "יצרו מחדש" חלק גדול מהגלובוס: הם ייבשו וניקזו את הים התיכון לטובת שטחים חקלאיים, ביצעו רצח עם, שלחו אסטרונאוטים למארס וכו'.
יפן שולטת בחוף המערבי של צפון אמריקה והפכה להגמוניה פוליטית תרבותית.
ישנן חמש נקודות מבט בסיפור של חמש דמויות שונות. מאוחר יותר בסיפור, ישנו ספר נוסף שגם הוא היסטוריה-חלופית, שבו ארצות הברית ובעלות בריתה ניצחו במלחמת העולם הII. הספר הזה פופולרי מאוד והסופר שכתב אותו הוא לא אחר מאשר האיש במצודה הרמה.
אנחנו מקבלים הצצה לתוך הספר הזה מפעם לפעם, מה שמפיק אירוניה נהדרת ומוסיף עוד יותר ניגודיות לרעיונות שכלולים בספר הזה.
דיק הופך את הרעיון הייחודי שלו לרומן בצורה טובה ובאופן יוצא דופן. הוא יוצר מספר 'מוחות' אינדיבידואליים, כל אחד עם דעה ודאגות שונים, ובעצם מציב את האינטרסים שלהם אחד נגד השני.
הייתה לי תחושה שהעולם והדמויות שבו הם הנקודה העיקרית. למה שהם עושים בנרטיב עצמו יש פחות חשיבות.
ה'תפאורה', הדמויות, הסצנות הבודדות - כל אלה תורמים להנאתו של הקורא. בניית עולם מלאת מחשבה ודרך ראות מרתקת על העולם שלנו מפרספקטיבה שונה ומרעננת לגמרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jemaya