אם
הייתי צריכה להגדיר אותך בשתי מילים עד לפני כמה שנים הייתי אומרת שאתה ''אב
השנה'' אבל עכשיו פשוט הייתי פורצת בצחוק.
אני
מתגעגעת לימים האלה שהייתי ילדה של אבא'לה, שהיית לוקח אותי למשחקים של מכבי חיפה,
שהיית עומד בשער ואני מנסה להכניס גול.
אני
מתגעגעת גם לערבים האלה שהייתי מביאה חברים הביתה לראות את הקלאסיקו והיית מצטרף
והופך לחלק מהחבר'ה ואז שוכח שאלה חברים שלי ושולח אותי להביא עוד פיצוחים.
היינו מדברים על הכל, אפילו על בנים.
מאז
התאונה אני לא ישנה כמו שצריך, אני לא נרדמת מהפחד שאולי קרה לך משהו, כל לילה
הייתי מתקשרת ואומרת שכואב לי הראש או שאני לא נרדמת והייתי מחכה ערה עד 2-3 בלילה
עד שהגעת הביתה. וכל פעם שהתפרסמה בחדשות ידיעה על תאונת דרכים הייתי שולחת לך
"מה נשמע?" בהודעה ובקושי נושמת עד שאתה מחזיר לי תשובה.
ועכשיו מה?! זהו? גדלתי אז התחלת להיכנס בי?
להיות נגדי? ככה זה יהיה מעכשיו?
איבדתי
את האבא המגניב שלי?!
עזוב
"אבא מגניב", פעם היית נחרד מהאנשים המגעילים האלה שמגרשים את הילדים
שלהם מהבית, ועכשיו הפכת להיות אחד כזה. אני לא מכירה אותך יותר אבא, אבל משום מה
אני לא מפסיקה לחשוב עליך, על כמה אתה חסר לי.
אתמול
בלילה לא הצלחתי להירדם, כרגיל חיכיתי ל-2 בלילה למרות שידעתי שאני לא אדע אם הגעת
הביתה או לא, אז ניסיתי להירדם, באמת!, אבל אז הגשם התחזק והתחלתי לפחד.
שנאתי
את זה, את זה שאני דואגת לך למרות ש"זרקת אותי לכלבים", אז מה אם אני
בסדר? אז מה אם יש לי איפה לישון? חשבתי ש-"ילדה צריכה לישון בבית שלה ובמיטה
שלה" זה המוטו שלך בתקופה האחרונה, לאן זה נעלם פתאום?!
אז
לא ישנתי כל הלילה, ובבוקר בדרך לביה"ס עברתי ליד הבית וחיפשתי את הרכב שלך
בחניה, הוא היה שם, נרגעתי.
אבל
היה לי מגן באנגלית היום (שאמור להיות המגן הכי קל השנה)- והלך לי חרא כי לא ישנתי
כל הלילה, וכל המבחן חשבתי על הכל חוץ מהאנסין המטומטם הזה.
נמאס
לי מהמצב הזה, כל מה שבא לי לעשות עכשיו זה לרוץ הביתה ולקבל ממך את אותו חיבוק שחיבקת
אותי פעם כשהייתי קטנה, זה שאני כל כך מתגעגעת אליו... אבל
אני יודעת שזה לא יקרה, אם אני אבוא הביתה אתה תגיד לי 'אמרתי לך', אתה תצפה שאני
אבוא ואבקש סליחה, וזה לא יקרה, ואז המצב סתם יחמיר.
אז תודה לך אבא, על התמיכה, על ההבנה, על ההקשבה, על הסבלנות, על האהבה, על הכל!- רק חבל שזה כבר לא ככה.
למה
אתה מחכה בשביל לבוא לכאן? אני יודעת שגם אתה מתחרט, אז תבוא כבר!