untitled

זאת לא מדברת איתי, ההיא עם החבר המעצבן שלה, האחרת אצל דודים והוא בצבא.

ומשום מה היום כולם מוצאים מיליון סיבות למה להזניח אותייי

אני לא דורשת הרבה צומי בדר"כ, אבל באמת, אני לגמריי לבד, אל תנטשו אותי עכשיו.

אני נלחמת על כולם, תמיד, לא משאירה אף אחד מאחור.

כשלמישהו רע אני שם כדי לתמוך בו, כשלמישהו טוב אני שמחה ביחד איתו והכי מפרגנת בעולם.

חברים ריכים להיות כאן אחד בשביל השני ולא לדאוג רק לתחת של עצמו.

זה לא סוד שבזמן האחרון אני הולכת על קוצים, שרע לי ושאני מנסה להתמודד עם זה הכי טוב שאני יכולה

אבל אני לא יכולה לבד.

אז בסדר אני כבר לא בעייתית כמו פעם ולא צריך לפקח עלי בשבע עיניים ולראות שאני לא אעשה שטויות,

אבל זה לא אומר שצריך להשאיר אותי להתמודד עם כל החרא הזה לבד.

הלוואי והייתי יכולה להחזיר לכולם ולהיות מגעילה, אבל זו לא אני, וזה ממש לא כיף.

אני כבר לא אוהבת את השקט ואת הלבד, ואני שונאת בני אדם.