|
| 8/2014
תשובות לשאלון השבועי
את מתרגשת לקראת השנה החדשה? את מחכה שהיא תתחיל?
מצד אחד, אני רוצה לעוף לארץ 'לעולם לא' ולעולם לא לפגוש פנים אל פנים שוב את החכמים האלו מבר אילן ולהרגיש מושפלת, מצד שני, אני כל כך רוצה לגמור עם זה כבר ולחזור לצעוק כמו שצריך על אנשים.
למרות ’צוק איתן’, את מרגישה שניצלת את החופש שלך כמו שצריך?
זה פחות 'צוק איתן' ויותר העובדה שהבנתי סוף סוף שחודשיים חופש לא באמת מספיקים לי. עד השנה תמיד בשבועיים האחרונים חיכיתי נורא לחזור לבית הספר, אבל אהמ כן, ההתאוששות מהפנימייה זה משהו שצריך בשבילו עוד שנתיים לפחות.
חוץ מזה, גם המעבר לדרום כלל ויתורים על מסלולי מים בצפון וטיולים ארוכים. ועדיין אני מרגישה עייפה, למרות שכל יום אני ישנה בערך 11 שעות.
אירגנת כבר ציוד לשנה הבאה, או שתציצי ברשימה מחר?
הכל כבר מוכן במרכז אצל סבא וסבתא, ואני עומדת כנראה לקום בשש או משהו כדי להצליח לתפוס מיטה טובה ואת לוח השעם הגדול.
מה המטרות שלך לשנה הקרובה?
לסיים את הבגרות במתמטיקה כמו שצריך.
לא לפקשש בעבודות באנגלית.
לשמור על יחסים טובים עם הבנות בחדר ובכיתה.
הרגלים טובים הם המפתח כדי להישאר מסודרת ובעלת משמעת עצמית לאורך זמן. אילו הרגלים יעזרו לך השנה?
להשקיע להשקיע להשקיע, ולא, אני לא מתכוונת ללשבת מול החומר ולהרגיש ממש מוצלחת על זה שישבתי חמש דקות בשקט.
לשמור על סדר יום בריא. לישון מוקדם, אולי גם לפתח הרגלי שינה ברעש. (כי אחרת זה בלתי אפשרי) לאכול ארוחת בוקר. להשתדל לחזור לרוץ כי זה עושה לי טוב גם אם אני שונאת את זה.
להיות טיפה יותר מסודרת, כי אנשים כבר לא מסוגלים להסתדר איתי בחדר.
נ.ב אני עומדת ליצור יחסים טובים עם הספרנית הסנילית בבית הספר. ברצינות, כשבאתי לאסוף ספרים בחופש היא זכרה את שם המשפחה שלי וזאת התקדמות יפה.
האם יש לך רעיון אחד, ריאלי, לשינוי שיהיה משמעותי בבית הספר שלך?
הייתי רוצה להגיד אוכל, אבל ברצינות שזה מוגזם. אני אוהבת את הפנימייה ונכון לעכשיו (כלומר, אחרי חודשיים שניסיתי לשכוח אותה) אני לא באמת זוכרים פגמים גדולים. אני אענה על זה עוד חודש או משהו.
את עומדת להשקיע את עצמך בבית הספר השנה או בפעילויות חיצוניות?
אולי בגלל שבית הספר הוא בערך כל חיי, מהרגע שבו אני קמה עד לרגע שבו אני נרדמת, אז, כן, התשובה די ברורה. אני מרגישה ששנה שעברה ויתרתי לעצמי יותר מידי בקטעים האלו.
אילו טעויות עשית בשנה שעברה שלא תחזרי עליהן השנה?
רבתי עם אנשים סתם. זה כל כך כל כך מיותר. ברצינות, הרבה סבל היה נחסך לי אם רק הייתי מסוגלת להגיד לאנשים דברים כמו שצריך, בין אם זה 'אני אשתדל יותר' ל'אני מרגישה שאנחנו כבר לא מדברות', במקום למצוא שטויות קטנות כדי לא לדבר עם אנשים. והבעיה היא שאחר כך אני צריכה לראות אותם כל היום, ולרוב אני גם ישנה לידם. באסה.
אילו זיכרונות את עומדת ליצור לעצמך השנה?
אני רוצה לצחוק הרבה. ולקרוא ספרים טובים. ואני רוצה שוב להרגיש את התחושה הנפלאה הזאת של ההספק כשאני נופלת למיטה באפיסת כוחות. לפעמים העובדה שאין לך רגע שקט שם גורמת לך להוציא את כל מה שאתה יכול מעצמך.
לסיום, בחרי אדם אחד ואחלי לו משהו טוב לשנה שבפתח, שיהיו אנרגיות חיוביות ;)
אמא. היא מתחילה ללמד השנה שוב, אחרי שכמה שנים טובות היא כבר לא. היא באמת משקיעה (וגם אני, אם יותר לי לציין, השקעתי כמה שעות טובות בכיתה שלה) ומגיע לה להצליח לעבור עם הכיתה הזאת שינוי חיובי וכל השטויות האלו, כי הילדים שם באמת זקוקים לזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא מספיק שנונה