ולא למות?

למה כשבן אדם אחר מכאיב לי, זו נטייה מינית, אבל כשאני מכאיבה לעצמי זו בעיה שיש לטפל בה? 

העצב הזה כמו מחלה,

אני מפחדת להדביק אנשים שמחים,

האומללות מטפסת עליי, שואבת את דמי, והיא נועצת שיניה בכל איבר בי, מוציאה בי כל דבר ויטאלי,

אין בי דבר,

לא נותר בי כלום, 

שלד

וזה לא בגלל שהלב שלי,

כל כך שבור,

וזה לא בגלל

שאני 

כל כך לבד, 

זה בגלל שאני בתהום של נחיצות. אף אחד לא זקוק לי. 

אף אחד, שתי עיניים

שתי אוזניים

אף אחד,

לבד.