שיר לאביב
שמונה עשר אביבים מלאו לנער
שבסורו היה עוד עובר
כשקולו פצה רעדה האדמה
שמלאו שמונה עשר אביביו
עשרים ואחת אביבים מלאו לחייל
שרק למד להחזיק אקדח
שבר כלי היה כשנפל למיטה
כשמלאו עשרים ואחת אביביו
עשרים ושלושה אביבים מלאו לגבר
כשמלאה האהבה בעיניו
את החוב כבר שילם ואת הגמול לא שכח
כשמלאו עשרים ושלושת אביביו.
הוראות הגעה
1. ללכת על פרשת דרכים לכיוון ארלוזורוב
2. להמשיך על ארלוזורב ולהיכנס להלסינקי
3. להכנס מהלסינקי לזכרון יעקב
אני לא אתה
מהן משקלן של מחשבות
מול כוחן של מילים
מרוב השקיעות מול הים
שכחתי מה רציתי להגיד
אתמול נגעתי ברוח
שפרצה דרך התריסים
וככל שנכנסתי למים
שרפו אותי השחקים
אבל אני
כמו כלי על לוח
מלמעלה זה פשוט
מבפנים זה שטוח
אבל פה זה לא קל
מעוקל, מסורבל
ואני זה אני
קונטרה
מה המילה הראשונה שעולה לו בראש?
מה הוא רואה בכתמים על הקרטון?
הוא רואה שחור, ולבן, אפילו לא אפור
הוא רואה אש וקרח, חושך ואור.
אין כאן צבע, רק רגש טהור.
רק אהבה ושנאה, הצלחה וכישלון.
יותר מהכל רואה הוא, סוף כל סוף, את עצמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
המתריס