מישהי ביקשה ממני להעלות תמונת מצב, וחשבתי לעצמי למה לא גם ככה כבר חשבתי לעשות את זה. צילמתי תמונות, העלתי למחשב ובאתי לערוך (צינזורות וכו') ופשוט נגעלתי. אפשר לומר שפשוט ישבתי פה עם פה פתוח ולא האמנתי שאני כול כך מגעילה. אמא שלי אמרה לי שאם אני ארזה עוד זה לא יהיה יפה, אני אראה חולה, שהגוף שלי מושלם. היא לא ראתה אותי בלי הסוודרים הגדולים והג'ינסים שגדולים עליי כבר. אתמול היא קנתה לי חולצה חדשה והיא רצתה שאני אמדוד והיא הייתה ממש צמודה ודקה ונלחמתי באמא שלי שתסמוך עליי שזה מתאים ושאני אוהבת כי לא רציתי להראות לה. בשום מחיר. הבטן.
העלתי לעצמי תמונות מההתחלה רק לצורך השוואה והתבוננתי בהם אחרי הזוועה וכן, רואים שינוי, אבל לא גדול מספיק. הייתי חושבת ש10 קילו יהיו הבדל גדול אבל זה רק מספר, לא רואים כלום.
מצטערת...
עריכה:
אחח למי אכפת אז הנה בכול זאת אני יעלה- שתדעו זה רק שלב ביניים, 47 קילו, 160 בערך.

