על החיים ועל מה שלידם בבלוג הזה אכתוב על דברים שעולים בדעתי.
אין לו תיוג מוגדר כי הוא קצת מהכל, שירים, סיפורים, מחשבות, זכרונות וקטעי חיים, מילים, חלומות,
תובנות שאספתי לאורך הימים, נסיונות.
אכתוב לעצמי ולכל מי שירצה לחלוק איתי קטע קצר מהדרך, ואמשיך ללכת
|
כינוי:
בת: 65
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 1/2013
שם או כינוי כמו שכתבתי בפוסט "קצת על עצמי" הגיל בכרטיס הוא זמני ו´מאומץ´, בדיוק כפי שבאיזה שהוא אופן מוזר אנחנו אנוסים לבחור לעצמנו שם משתמש מפוברק... אז כן, באותו אופן לפעמים גם תאריך הלידה מפוברק.
כינויים - פעם, בימים הרחוקים של עידן התמימות גם באינטרנט, בפעם הראשונה שניסיתי להכנס ל- IOL על מנת לכתוב באחד מ- 8 הפורומים הבודדים שהיו אז, ניסיתי בתמימותי להיכנס בשמי, שם פרטי וזהו... לתדהמתי, לא יכולה הייתי לפתוח כרטיס, משום ש- "שם משתמש כזה כבר קיים במערכת".... כל נסיונותי לתמרן עם השם שהורי העניקו לי, עלו בתוהו... בצר לי רשמתי ככינוי את מצבי ה´מעוצבן´ של אותם רגעים מתסכלים, וכך הכינוי שנדבק אלי, היה במשך עת ארוכה, "מעוצבנת" .... באתר העתיק הזה ובעוד אתר שאולי עוד קיים. אני זוכרת הודעות שלי מאותה תקופה, שהייתי מגדירה אותן רגועות למדי, ובאיזה שהוא אופן מוזר, הן היו קוטביות לשם המשתמש שאומץ באבחת תסכול של רגע בודד ברצף הזמן האינסופי, באופן שתמיד עורר שאלות, שכבר עייפתי מלהשיב עליהן...
תקצר היריעה מלספר עד כמה רבתה שמחתי, כאשר במערכת הזו סוף סוף ניתנה לי ההזדמנות לאמץ מחדש את שמי האמיתי, ... שם שאני די חשה בנוח איתו, מזה כ-30 (או 100) שנים בקירוב נבזי.
אחד מהבלוגים המחוקים, היה גם הוא באותו כינוי-שם אמיתי, ואולם במהלך הכתיבה בו, נתקלתי באי אלו קשיים, בעיקר בכל מה שקשור לאמת שמאחורי הסיפורים הרשומים, ולאו דווקא באלו שהיו קשורים בי עצמי, אלא יותר באנשים שבסביבה. איכשהו הרגשתי צורך לטשטש עקבות, לספר חלקי דברים, ´לגדל´ חומות, לעטות מסיכות, שאם לא כן, עלול הדבר אולי לפגוע במי מאלו שמכירים אותי ממקומות וירטואלים או אמיתיים כאלה או אחרים...
לאחר מחיקת הבלוג, החלטתי שלטובת האמינות שבסיפורים, אולי באמת עדיף לאמץ שם, כינוי, זהות שלמה ... נראה לי שהמין הוא הדבר היחיד האמיתי בכרטיס...
זהו, אני חושבת שהקטע הזה, ממש השלים את כל הנקודות שהרגשתי צורך להבהיר, לעניין ה´אמת בפרסום`, ומקווה שההבהרה הזו תתקבל בהבנה.
ואם דיברנו על כינויים ושמות, הרי אי אפשר בלי שירה של חווה אלברשטיין, (מילים: זלדה)
"לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג
לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיורונו
לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו."
| |
|