על החיים ועל מה שלידם

הוא קיבל היום הצעת עבודה, ואני מאושרת שכך.

זה היה אחרי שני ראיונות למשרת סטודנט באיזו חברת היי-טק, אחד עם מי שאמור להיות הבוס שלו,
ראיון מקצועי יותר, בתחום העיסוק,  וגם סקירת קורות החיים - איפה למד, איפה שירת,
ציונים של בגרויות, ציונים של פסיכומטרי, ציונים של הקורסים שלקח בשנה וחצי הראשונים בטכניון,
קצת שאלות הגיון, בדיקת ניסוח (ואולי גם כתב יד) בעברית / באנגלית, ועוד כאלה ,
עוד ראיון עם צוות מורחב יותר, גם מכח אדם, וגם ממחלקות אחרות ובדיקה אם הוא מסתדר
עם עמיתים בצוות, שפת גוף, מחוות, כושר ביטוי, תרבות שיחה, ציפייה די מתישה בין ראיון לראיון,
ועוד ציפייה לצלצול הטלפון אחרי הראיון השני,
ואז זה אכן קרה, והוא הוזמן לקבלת הצעת עבודה. ואני שמחה. מאד.

אומנם הוא עבד באיזו עבודת מלצרות לפני השירות, אבל הפעם התהליך היה יסודי יותר,

וקיוויתי לטוב, וזה אכן קרה.

אז שיהיה לו המון בהצלחה, ואני בטוחה שיצליח לו גם לעבוד וגם להמשיך ללמוד.

יהיה קשה, אבל זה אפשרי.