לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על החיים ועל מה שלידם


בבלוג הזה אכתוב על דברים שעולים בדעתי. אין לו תיוג מוגדר כי הוא קצת מהכל, שירים, סיפורים, מחשבות, זכרונות וקטעי חיים, מילים, חלומות, תובנות שאספתי לאורך הימים, נסיונות. אכתוב לעצמי ולכל מי שירצה לחלוק איתי קטע קצר מהדרך, ואמשיך ללכת

כינוי: 

בת: 65





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אמרו את זה קודם, לפני ....


שני קטעים שנוגעים לליבי, ועניינם - חינוך, גידול ילדים

 

"רבּים מבני עמנו יודעים צער גדוּל בנים אבל לא חנוּך בנים. 
המה מאכילים ומלבּישים את בּניהם, ונותנים להם כל צרכי גופם והמה גדלים;
אבל אל בּתי נפשם לא יבּיטו, ואל נטיָתם הטבעית לא יראו. 
כופים המה עליהם את ההר כגיגית לאמור זו הדרך, לכו בו אם תֹאבו ואם תמאנו,
והמה לא ידעו כי אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ולא ביד חזקה....."

                                                                     (י.ל. גורדון / ולא ביד חזקה).

 

 

ובאותו עניין, והרבה יותר מוכר -   ג´ובראן ח´ליל ג´ובראן / הנביא


הילדים

"ואז
בקשה אשה אשר תינוק בחיקה:
ספר לנו על הילדים.
ויען ויאמר:

ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם:
באים המה דרככם אך לא מכם,
חיים עמכם אך אינם שיכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם.
גופם ישכן בתיכם, אך לא נשמתם
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר -
שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פּניהם קדימה לא אחוֹר, והם לא יתרפקו על האתמול."

אז אמרו את זה קודם, לפני, אבל בניגוד להמשך השורה הזו בשיר, כן משנה, כן מרגישה צורך להזכיר את זה, לעצמי, לכולנו.

 

                                      פורסם במקור ב-  נובמבר 2003, בתפוז.

נכתב על ידי , 29/1/2013 13:27   בקטגוריות ציטוטים בקטנה, ענייני חינוך, גידול ילדים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ענייני גיל וכו'


אם כבר מאמצים שם חדש, וכל הבבל"ת הזה, אז מותר לאמץ גם גיל, לא????

התלבטתי איזה גיל לאמץ לי, כמובן אפשר היה 16 אבל לא נראה לי,
כואב מידי, מתיש מידי, ולעבור אותו פעם שניה, זה מוגזם,
זה מוגזם אפילו ל´לא שפויים´ כמוני.

אז לא 16 וגם לא רציתי 103 - דיי כמה כבר אפשר להתפרע עם הגיל המופלג הזה.... וזה עושה את הכל מה-זה קרוב לסוף הדרך....  לא רוצה,
ה י ו ם   לא רוצה 103.  מחר אולי כן.

אז 53 - לבינתיים, ככה, כבר מספיק דרכים מאחור, ועדיין יש עוד קצת ככה, בהמשך הדרך.

נו, טוף, אפשר היה כמובן לרשום את הגיל האמיתי, אבל אממ ... זהו, שזה אף פעם לא מרגיש כמו הגיל האמיתי,
לפעמים זה מרגיש כמו ממש פעוטה, ילדה קטנה, ולפעמים זה מרגיש עייף כמו פי 2 מזה הכרונולוגי...
וכאמור, אם כבר אפשר לאמץ גיל, אז למה שלא אלך על זה?
כאילו עוד כמה הזדמנויות כאלה יש בחיים?????

בסך הכל, זה משהו שבן שלושים ל-100, שמה, במקום לא רע קרוב לאמצע -
וכמו ששרה חווה אלברשטיין,   בכל גיל הרי חייבים לרקוד, לא כל שכן, עוד המון דברים -

"בנות ארבעים הן מוכרחות לרקוד
הרגלים הן עוד חטובות
אלו הן שנתינו הטובות
סוף סוף יצאנו מכל החובות
והבת היא כבר עלמה נחמדת
גם היא עם בחורים רוקדת
וכשיש לנו ילדה כמוה
אז אפשר לרקוד וגם לשמוח

בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
עם הנינים והנכדים
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
שיתפקעו כל הידידים
בנות מאה רוקדות על הבלטה
שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב
ברגלים עוד שמור הקצב."
נכתב על ידי , 10/1/2013 18:29   בקטגוריות קצת על עצמי, ציטוטים בקטנה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 50 פלוס , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuuBlog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על RuuBlog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)