משהו מתוחכם

הציונים שלי יחסית משתפרים , אני לא מרגישה מדוכאת מידי 

אני כבר לא מנסה למשוך את תשומת ליבו , אני כבר לא מצפה לכלום , למרות שעדיין הוא בראש כל הזמן 

אם יקרה יקרה אם לא אז לא.. לא ממש אכפת לי..

החיים שלי בסך הכל בסדר..

אבל ריק לי מידי . 

ריקות כזאת מעצבנת..

חלל ריק כזה שאני חושבת שרק מישהו יכול למלא , אמנם זה קיטשי כזה 

אבל הגעתי לשלב שאני חושבת שאני כבר מספיק בוגרת למערכת יחסים שהיא מעבר לידידות או חברות..

כשהייתי יותר קטנה פשוט אמרתי בא לי חבר. כי לכולם היה חבר , כי הייתי חסרת ביטחון וחשבתי שחבר ישפר את המצב שלי, כי הייתי קטנה ולא בוגרת. 

וברגע שבנים היו מתחילים איתי , מתקרבים אליי , מנסים , הייתי דוחה אותם במקום . לתת למישהו מספר פלאפון? להגיד למישהו את השם המלא שלי? מאיפה אני? לרקוד עם מישהו? לגעת במישהו? מה פתאום..! 
זאת הייתה החשיבה שלי , ובכל זאת רציתי חבר , שוב , כי הייתי מאוד לא בוגרת.

זה מדהים כמה גדלתי..

זה מדהים איך משתנים,

זה מדהים איך הופכים לאנשים אחרים .