משהו מתוחכם

שאלתי את אמא "אמא ,את עצובה?" . והיא עם דמעות בעיניים אמרה לי שכן.
אני לא אוהבת לראות את אמא כל כך מותשת.
"אמא את יודעת מה הדרך הכי טובה להתמודד עם משברים?" ניסיתי לעודד.

"מה?" שאלה בחזרה.
"להכחיש" עניתי.
שתינו צחקנו בהתחלה  אבל אז אמא חזרה להיות עצובה.
"ניסיתי" היא אמרה לי "ניסיתי כבר להגיד שהכל בסדר."

"זה עובד לי מצויין. " אמרתי. "מתחת לחיוך שלי מסתתרות הרבה דמעות , מספיק שהחיוך ירד ואני בוכה יחד איתך"

המשכנו לצחוק עוד טיפה , ואחר כך אמא נרדמה.

עכשיו אמא לא רואה . רק עכשיו אני בוכה.