אז אני וכליל בערך נפרדנו.
בכמה ימים האחרונים היא החליטה שהיא לא טובה מספיק בשבילי, שמגיע לי משהו יותר טוב.
ניסיתי להסביר לה שזה לא ככה.
אמרתי לה כמה פעמים, שלא אכפת לי, ושאני לא רוצה מישהו אחר.
היא לא הצליחה להבין.
כמה פעמים היא גם אמרה שאני צריכה להפרד ממנה ולחפש מישהי טובה יותר.
בשלב מסוים אמרתי לה שאם היא רוצה להפרד, אז שתיפרד ממני היא ושאני לא מתכוונת לעשות את זה כי היא מדברת שטויות.
אז אתמול, יומיים אחרי, היא החליטה.
וביקשה הפסקה, וזאת לא הייתה בדיוק פרידה, אני יודעת.
אבל אני גם יודעת שלא נחזור, ושזה נגמר.

וכן, אני לא יכולה להכחיש שזה עצוב לי.
כי אהבתי אותה.
אבל.. ציפיתי לזה.
ידעתי שניפרד בסופו של דבר, לא יכולנו לראות אחת את השנייה המון כי אמא שלי לא הבינה את ההתעניינות הפתאומית שלי בירושלים ובגלל זה לא הסכימה לי לנסוע הרבה ובכלל.
ואני גם לא יכולתי להסביר לה כי היא לא יודעת שאני בי.
ולה היה אסור לנסוע אליי(ההורים שלה ידעו, והם הומופובים.)
אז יצא שלא יכולנו להיפגש.
(דנה אם את אומרת אמרתי לך אני אסע עד אלייך ואצלוב אותך D: )
 
אז זהו.
זה נגמר.