אז ביום שישי נפגשתי עם ענבר 3:
אמא שלה החליטה לקחת אותה לביקור במוזיאון המרציפן וניצלנו את זה כדי להיפגש XD

אז קמתי ב10 בערך ואז חזרתי לישון.

ב11 וחצי בערך, התעוררתי לחלוטין והיא סימסה לי שהיא בדרך כזה.

אז נשארתי קאוץ' פוטטו ועד שהם לא הגיעו ממש לשם לא זזתי מהספה.

ואז היא סיסמה לי שהם שם אז עקרתי את עצמי מהספה התארגנתי ויצאתי והתהלכתי ברחובות הכפר כמו אימו וונאבי עם מוזיקה בלי אוזניות כי אמא שלי הרסה לי אותן.

וכשהגעתי מתה מחום ומיוזעת(הלכתי את כל הכפר שלנו! המוזיאון המזורגג ממש רחוק ס.ס") ראיתי את ענבר התחבקנו ואז ברחנו למזגן.

אמא שלה הכריחה אותנו להכנס לסיור משעמם נורא על מרציפן ולראות סרט של 10 דקות עם בדיחות שאף אחד לא הבין על ייצור המרציפן XD

אבל היה נחמד. מסתבר שחדר הסרט הוא מושלם לאונס 030
סתם XD

גם גיליתי שאפשר לעשות דברים דיי יפים ממרציפן אבל זה לא טעים בשיט. אז זה לא שווה כל כך. אנשים, תפסלו בשוקולד! ;ס; 

אחר כך יצאנו משם, והלכנו לבית קפה שהיה בצמוד למוזיאון, אמא שלה וחברה שלה ישבו בשולחן לבד ואנחנו בשולחן לבד.
חיכינו לתפריטים ובזמן שחיכינו דיברנו המון.

חצי שעה אחר כך הם הגיעו ואחרי 20 דקות הזמנו.(מה? אנחנו לא החלטיות. שקט.)
חיכינו עוד שעה עד שהפאי והמים יגיעו כמעט מתנו בהמתנה אבל בסוף זה הגיע .ס. 

היה ממש משעשע, וגם היה ממש מגניב לראות אותה סופסוף במציאות ולא בקוספליי XD

אחר כך יצאנו משם אמא שלה וחברתה הלכו לחנות המרציפן ואני והיא נשארנו לשבת בחוץ כי.. בפנים היו מלא ילדים. שתינו  מתעבות את היצורים הדוחים האלו.

אז חיפשנו חתולים(לא מצאנו) והמשכנו לדבר~ (מה? אנחנו חופרות אחת לשניה כל הזמן. אז עכשיו עשינו את זה במציאות ולא בפייסבוק/סמסים.)

ואחרי חצי שעה נראה לי אמא שלה יצאה מהחנות והן הציעו להקפיץ אותי הביתה(כי כזכור לכם, הוא רחוק להחריד.)
ואז עלתה לחברה שלה ההצעה הגאונית! אני אעשה להן סיור בכפר ואז היא תתרום כמה ספרי אנגלית שיש לה לספריה.

אחלה? אחלה.

הייתי נוראית בניווט אבל בסופו של דבר הצלחתי להראות להן את רוב הדברים שיש כאן בכפר ולהוביל אותן לספרייה! .ס.

ואז אני וענבר הפכנו לסבליות וסחבנו את שתי שקיות הספרים הענקיות שלה עד הספרייה כי היא חנתה יחסית רחוק. למי אכפת שיש חניון ריק מול הספרייה? ._.
אבל לא נורא!

אז אחרי ששמנו את הספרים הן ראו מודעה על מכירת תכולה של בית ורצו להציץ. אז הלכנו לשם. ואחרי חיפוש כושל והבנה שיש מצב שהשלט תלוי כבר שבועות הן ויתרו.

ובדרך לבית שלי אמא שלה ראתה כמה מודעות מכירה/השכרה אז היא החליטה לרשום את המספרים למקרה ש.. אז עכשיו לענבר יש בפלאפון מספרים של אנשים רנדומליים מכפר תבור!(כן, ככה גם קוראים להם בנייד שלה XD)

ובסופו של דבר הגענו לביתי הקט הן הורידו אותי, אני וענבר נפרדנו וזהו~

זה היה יום חביב במוזיאון שעד עכשיו הייתי בטוחה שמוכר סמים ושהמרציפן זה רק כיסוי! D:

וחן, אם אתה קורא את זה, רואה? אמרתי לך שלא עשינו כלום! אולי 030

סתם. לא עשינו כלום ושום סטרפ-און לא היה מעורב, תנשום עמוק. הכל בסדר. 3:

וסתם כי אני מתה על הדבר הזה.... !Rainbowwwwwwwwwwwwww